פרק ד. הסברים למילוי טופס 1301 ונספחיו לשנת 2021 חלק י"ב – ניכויים אישיים

חלק י"ב – ניכויים אישיים – סעיפים 47-58

ניכויים אישיים הם סכומים המופחתים מההכנסה החייבת. החיסכון במס הנובע מניכוי הוא הסכום המותר בניכוי, כשהוא מוכפל בשיעור המס השולי בו חייבת הכנסתך. לדוגמה: אם המס השולי שחייבת בו הכנסתך הוא בשיעור 35% ,ואתה זכאי לניכוי מההכנסה החייבת בסכום של 1,000 ₪, החיסכון במס הנובע מהניכוי הוא בסכום של 350 ₪. בסעיפים 47-52 יש למלא סכומים ששילמת לקרן השתלמות לעצמאים, לקופות גמל, לביטוח מפני אבדן כושר עבודה ולביטוח לאומי, כפי שיפורט בהמשך. אין צורך לערוך חישובים לגבי גובה הניכוי המותר (למעט בשל פרמיה לביטוח מפני אבדן כושר עבודה במקרים מסוימים) ואין להפחית סכומים אלה מההכנסה החייבת.
הניכוי המגיע לך יחושב באופן אוטומטי בעת הזנת נתוני הדוח למחשב.
בסעיפים 53-56 יש לרשום את סכום הניכוי המגיע. בסעיפים 57 ו-58 יש לרשום את הסכום בהתאם לאישור המעביד (106). בסעיפים אלה יינתן הסבר מפורט על דרך החישוב של הניכוי.

סעיפים 48-47 תשלום לביטוח מפני אובדן כושר עבודה

בסעיפים אלו:
"ביטוח מועדף" – הוא ביטוח בפני אובדן כושר עבודה ובלבד שאם נרכש הביטוח בטרם מלאו למבוטח 60 שנים יתקיימו שני אלה :
1 .תקופת הביטוח, למעט ביטוח קבוצתי נמשכת עד שימלאו למבוטח 60 שנה לפחות;
2 .אם יקרה מקרה הביטוח בטרם ימלאו למבוטח 60 שנה, ישתלמו הכספים על-פי מועד הביטוח, ממועד המקרה ועד תום תקופת אובדן כושר העבודה או עד גיל 60 לפחות, לפי המוקדם.
הכנסה שתקבל מהביטוח בשל תשלומים לאובדן כושר עבודה, חייבת במס ורואים אותה כהכנסה מ"יגיעה אישית" והיא תירשם בסעיף 5א בשדה 272/258 בדוח השנתי.

סעיף 47 – לביטוח מפני אובדן כושר עבודה ששילם היחיד בשל הכנסה כעצמאי

עצמאי שרכש ביטוח מפני אובדן כושר עבודה והביטוח הוא "ביטוח מועדף" וההכנסה שלגביה נרכש הביטוח היא הכנסה מעסק או ממשלח יד ואיננה הכנסת עבודה, יותר מהכנסתו ניכוי בשל הוצאה לרכישת הביטוח בסכום של עד 3.5% מאותה הכנסה שהיא הכנסה חייבת עד לתקרה של 316,530 ₪ (סכום השווה ל 2.5 פעמים השכר הממוצע במשק).
רשום את סכום ההוצאה לביטוח מפני אבדן כושר עבודה בסעיף 47 בשדה 112/113. אין לכלול סכום הפרמיה בדוח רווח והפסד. ההוצאה המגיעה לך תחושב באופן אוטומטי על ידי המחשב (גם לשם קביעת הכנסתך החייבת בביטוח לאומי כעצמאי).

סעיף 48 – לביטוח מפני אובדן כושר עבודה לשכיר לפי חישוב בטופס 134 (פ.מ.ה. סעיף 17(5א)

שכיר ירשום בסעיף 48 בשדה 207/206 את הסכום אותו חישב בעזרת טופס 134 או אשף העזרה בשידור דוח באינטרנט. שכיר שיש לו הכנסה גם כעצמאי יחשב את סכום ההוצאה לפי טופס 134 וירשום את סכום הניכוי המותר על-פי החישוב בטופס 134 בשדה המתאים.
שכיר שרכש ביטוח מפני אובדן כושר עבודה יותר לו ניכוי בשיעור של 3.5% מהכנסת העבודה שלו עד לתקרה של 316,530 ₪, ובמגבלות הרשומות להלן:
שכיר אשר בשל הכנסתו ממשכורת (שאיננה כוללת "שווי שימוש" של רכב צמוד) הפריש מעבידו עבורו לקופת גמל, על חשבון מרכיב תגמולי המעביד, סכום בשיעור העולה על 4% ממשכורתו של העובד יופחת משיעור ה-3.5% ההפרש בין השיעור ששילם המעביד כאמור, לבין 4% .יש לרשום בשדה 207/206 את סכום ההוצאה המותר בניכוי כמוסבר לעיל, ולא את הסכום ששולם בפועל. הסכום שיירשם בשדה ייקבע כאמור לפי החישוב בטופס 134 ,אותו יש לצרף. כמו כן יש להתחשב לעניין הניכוי המותר בסכומים אותם שילם המעביד עבורך כפרמיה בשל אובדן כושר עבודה ולא חויבו במס בידך.
אם הפרשות המעביד לקופת גמל כאמור לעיל עולות על 7.5% מהמשכורת, לא תהיה זכאות כלל לניכוי בשל תשלומים לרכישת ביטוח בשל אובדן כושר עבודה.

דוגמה:

משכורת מעביד א' 100,000 ₪ הפרשות מעביד א' לקופ"ג 4,500 ₪.
משכורת מעביד ב' 100,000 ₪ הפרשות מעביד ב' לקופ"ג 5,500 ₪.
סכום תשלום העובד לביטוח מפני אובדן כושר עבודה 9,000 ₪
שיעור הפקדה כולל 5% = 10,000/200,000
שיעור מרבי לניכוי:
סך המשכורות 200,000 נמוך מ-316,530 ₪.
שיעור ההפקדה בפועל על-ידי המעבידים למרכיב
התגמולים לקופ"ג בשיעור של 5% ,גבוה ב-1% מ-4%.
לפיכך, השיעור המרבי לניכוי הוא 3.5% פחות 1% = 2.5%.
סכום ההוצאה המותרת בניכוי בגין אבדן כושר עבודה 200,000 * 2.5%= 5,000
סכום זה 5,000 ₪ יירשם בסעיף 48 ,שדה 207/206 .
יתרת התשלום לביטוח מפני אובדן כושר עבודה בסך 4,000 ₪ אינה מותרת בניכוי.

סעיפים 50-49 – ניכוי בעד תשלומים לקרן השתלמות לעצמאים פ.מ.ה. סעיף 32(14)

יחיד ששילם לקרן השתלמות לעצמאים יותר לו בניכוי הסכום ששילם לקרן ההשתלמות, עד לסכום של 4.5% מ"הכנסה קובעת".
"הכנסה קובעת" היא הכנסתו החייבת של היחיד מעסק או משלח יד עד לתקרה שנתית של 263,000.
אם נישום הוא שכיר ועצמאי, ועל הכנסתו כשכיר שילם לו מעבידו לקרן השתלמות, יהיה 'סכום התקרה' לצורך קביעת הניכוי הנמוך מבין:
(1) הכנסתו החייבת מעסק או משלח יד.
(2) 263,000 ₪ בניכוי סכום 'המשכורת הקובעת' בגינה שילם מעבידו לקרן השתלמות. (משכורת קובעת מירבית 188,544) הסכום שיותר בניכוי לא יעלה על 4.5% מ'ההכנסה הקובעת' או מ'סכום התקרה (תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות)) אם היחיד הוא גם שכיר.

דוגמה:

הכנסתו של יחיד מעסק בשנת המס 2021 הייתה 140,000 ₪ הכנסתו ממשכורת 200,000 ₪ והמעביד שילם בגינה לקרן השתלמות. בשנת המס שילם היחיד לקרן השתלמות לעצמאים סך של 7,000 ש"ח.

א. חישוב 'סכום התקרה'
הכנסה קובעת – הכנסה מעסק או משלח יד בלבד 140,000 ₪ (1*)
תקרת הכנסה קובעת 263,000
בניכוי משכורת קובעת שבשלה שילם המעביד לקרן השתלמות עד למשכורת קובעת מירבית (188,544)
74,456 (2*)
"סכום התקרה" יהיה 74,456 הנמוך מבין (1*) ל- (2*)

ב. חישוב הניכוי
סכום ששולם 7,000 ש"ח (3*)
4.5% מ'סכום התקרה' (4*) 3,351 = 74,456 * 4.5%
הסכום שיוכר יהיה 3,351 ₪ {הנמוך מבין (3*) ל-(4*)}
בעת מילוי הדוח יש לרשום את מלוא הסכום ששולם לקרן השתלמות לעצמאים בסעיף 49.
עצמאי שהוא גם שכיר ימלא בסעיף 50 את סך סכומי המשכורת בשלה שילם עבורו המעביד לקרן השתלמות.
סכום זה מופיע בטופס 106 מול הקוד 219/218. אם המעביד לא שילם עבורו לקרן השתלמות כלל, ימלא בסעיף זה 0.

סעיף 51 – ניכוי בעד תשלומים לקופת גמל לקצבה כעמית עצמאי (פ.מ.ה. סעיף 47)

בשנת 2017 נכנס לתוקפו חוק פנסיה חובה לעצמאים. החל מינואר 2017 ,כל עצמאי מעל גיל 21 ועד גיל פרישה מוקדמת (כהגדרתו בחוק גיל פרישה תשס"ד – 2004)' חייב להפקיד לקופת גמל לקצבה.
עצמאי שמלאו לו 55 שנים ביום תחולת חוק זה (1.1.2017) לא תחול עליו חובת ההפקדה כאמור.
חובת ההפקדה לקופת גמל לקצבה של עצמאים מתחלק לשניים:
חלק ראשון – עד למחצית השכר הממוצע במשק (בשנת 2021 63,306) יחוייב בהפקדה של 4.45% לקופ"ג לקצבה.
חלק שני – מעל מחצית השכר הממוצע במשק (63,306) ועד לגובה השכר הממוצע במשק (בשנת 2021 – 126,612) יחויב בהפקדה של 12.55% לקופ"ג לקצבה.
"הכנסה חייבת בהפקדה" – הכנסה חייבת (מעסק, ממשלח יד, מעסקה או מעסק אקראי ומהכנסה מחקלאות) לפני קיזוזים ופטורים, אך למעט כספים שמשך יחיד מקופ"ג עקב אבטלה.
מתשלום אשר חייב עצמאי להפקיד ינוכו תשלומים שהפקיד העצמאי או שהופקדו בעדו בשל הכנסתו המבוטחת כשכיר.

דוגמה :

עצמאי שהכנסתו החייבת בהפקדה בשנת 2021 היא לפחות 126,612 יהיה עליו להפקיד סכום של לפחות 10,762 ₪ לפי החישוב הבא:
חלק ראשון – 2,817 = 4.45% * 63,306
חלק שני – 7,945 = 12.55%*63,306
סה"כ – 10,762
יש להפקיד את ההפקדות לקופ"ג לקצבה בשנת המס. העדר הפקדה, כאמור, תגרור קנס של 500.

ניתן לקבל ניכוי מההכנסה או זיכוי מהמס בשל תשלומיך לקופ"ג לקצבה כעמית עצמאי. הניכוי משפיע על המס על-פי שיעור המס השולי של הכנסתך.
הזיכוי הוא בשיעור של 35% מתשלומיך הנלקחים בחשבון לעניין חישובו. אם הינך רושם את הסכום ששילמת כעמית עצמאי בסעיף 51, יחושב הניכוי המגיע וסכום ששולם לקופ"ג לקצבה שעבורו לא ניתן ניכוי, יועבר לחישוב זיכוי ללא צורך ברישום נוסף בדוח, כפי שיפורט בהסבר לסעיפים 74-71 .מדרגת המס השולי של 31% (חל על הכנסה חייבת בסך 241,680 ₪) הינה נמוכה משיעור מס שולי של 35% ולכן אם הכנסתך נמוכה מסכום זה כדאי לך לשקול רישום התשלום בסעיף הזיכוי הנ"ל. ניתן גם לפצל תשלומיך כעמית עצמאי בין סעיף 51 לסעיף 74 ,על-פי תוצאת המס הנמוכה יותר. ציין את החלוקה על גבי האישור מקופת הגמל.
יצוין, שרישום ניכוי במקום זיכוי עשוי להשפיע על חישוב ניכויים וזיכויים אחרים. השיקול האם לרשום את תשלומיך לקופת הגמל לקבלת זיכוי תלוי גם בתשלומים אחרים שניתן לקבל עבורם זיכוי כמפורט בסעיפים 74-71 בדוח, מכיוון שקיימת תקרה לתשלומים שעבורם ניתן לדרוש זיכוי.
כמו כן, אצל 'עצמאי' בביטוח הלאומי, הניכוי בשל תשלומים לקופ"ג מקטין את ההכנסה לצורך החיוב בדמי ביטוח לאומי.
ניתן להיעזר בסימולטור לשכירים המופיע באתר רשות המסים.
ניתן לקבל ניכוי בשל תשלומים לקופת גמל לקצבה באחד משני מסלולים שונים:
מסלול א' – מסלול המתאים לכלל ה'יחידים'.
מסלול ב' – מסלול המתאים למי שהינו 'עמית מוטב', המותנה בעמידה בתנאים שיפורטו בהמשך.
יחיד העומד בתנאי עמית מוטב, המחשב יחשב את הניכוי כאמור במסלול ב'. ייתכן ולמרות שהינך 'עמית מוטב', הניכוי המחושב כ'יחיד' עדיף לך. בדוח המשודר באופן מקוון, אם הינך בוחר בחישוב על-פי 'עמית יחיד', הינך יכול לסמן בעת השידור בקשתך זו. אם אינך חייב בהגשת דוח מקוון תוכל לפנות אל פקיד השומה לסמן בחירתך זו (שדות 234/233).

הניכוי לפי מסלול א' – ניכוי ל'יחיד':

הסכומים שעבורם יותר ניכוי במסלול זה, הינם סכומים ששילם היחיד או בן זוגו בלבד, לטובת אחד מהם ולא סכומים ששולמו עבור הורה או ילד או על-ידיהם. גם סכומים ששולמו למדינה או לרשות מקומית לשם שמירת זכות פנסיה של אחד מבני הזוג, יילקחו בחשבון לצורך חישוב הניכוי.
במסלול א', אם אחד מבני הזוג אינו יכול ליהנות מהקלה במס בשל תשלומיו לקופת גמל, ניתן להעביר תשלומיו אלו או חלקם לבן הזוג כדי שזה יקבל את הניכוי המגיע. לתשומת לבך, החלוקה האופטימלית עשויה להשתנות בכל מקרה בו משתנה ההכנסה החייבת. עם זאת, יש לוודא שהעברה בין בני הזוג אינה משנה את מעמדו של מי מבני הזוג ואינה מסווגת אותו כ'עמית מוטב', כיוון שאצל 'עמית מוטב' לא ניתן להעביר סכומים בין בני הזוג (ראה להלן).
על מנת להקל על קליטת הדוח, רְשום על גבי אישור קופת הגמל את אופן החלוקה של הסכום המופיע באישור או צרף דף פירוט.
הניכוי המגיע ל'יחיד':
הניכוי המגיע ניתן בשל תשלומיך לקופת גמל כעמית עצמאי בשיעורים מ"ההכנסה המזכה" (ראה הגדרה להלן). הניכוי המגיע לגבי הכנסה שאיננה הכנסת עבודה בשל תשלומים לקופ"ג לקצבה הינו 7% מההכנסה המזכה. אם שולם בעד קצבה בלבד והסכום ששולם עולה על 12% מהכנסה זו, יותר ניכוי נוסף בשל החלק העולה על 12% ,עד ל-4% מאותה הכנסה (הניכוי בשיעור מרבי של 11% מההכנסה המזכה שאינה הכנסת עבודה – 16,263 ₪).
לגבי הכנסת עבודה, מגיע ניכוי בשל תשלומים כנמוך מבין:
1 . 5% מ"ההכנסה המזכה" שהיא הכנסת עבודה שאינה "הכנסה מבוטחת".
2 . 5% מההכנסה החייבת שהיא הכנסת עבודה עד לסכום של 261,000 ₪ בניכוי ה"הכנסה המבוטחת".
כלומר, סכום הניכוי המרבי שניתן לקבל על-פי האמור לעיל הינו 5,220 ₪ (5% מ-104,400 המהווה את תקרת ההכנסה המזכה). אם משכורתך כוללת הכנסה שאינה מבוטחת, תילקח הכנסה זו בחשבון בתחילה לעניין חישוב ההכנסה המזכה.
"הכנסה מבוטחת" — היא הכנסת עבודה שבשלה שילם מעביד בעד עובדו בשנת המס סכומים לקופ"ג לקצבה וכן הכנסת עבודה שבשלה זכאי העובד לקצבה על-פי דין או חוזה.
סכום ההכנסה המבוטחת יילקח מתוך הסכום המופיע בטופס 106 .רשום סכום זה בסעיף 57 בשדה 245/244.
"הכנסה מזכה" היא ההכנסה החייבת שרשמת בחלקים ג', ד', ה' בתוספת רווח הון (לאחר ניכויים למעט ניכוי זה והניכוי בשל תשלומיך לביטוח לאומי), ולאחר הניכוי המגיע בשל תשלומים לביטוח בפני אבדן כושר עבודה (סעיפים 48 ,47 לדוח), ובשל תשלומים לקרן השתלמות לעצמאים (סעיף 49 לדוח), וזאת עד לסכום 147,600 ₪, לגבי מי שיש לו הכנסה שאינה מעבודה ועד לסכום של 104,400 ₪ למי שיש לו הכנסה מעבודה בלבד.
ליחיד שהייתה לו הכנסה מעבודה וכן הכנסה שאינה מעבודה, הכנסתו המזכה היא בשל הכנסת עבודה עד לסכום של 104,400 ₪, ובשל הכנסה שאינה הכנסת עבודה, עד לסכום של 147,600 ₪ בניכוי הכנסת העבודה שלו או 104,400 ₪ לפי הנמוך ביניהם. לעניין זה מביאים בחשבון את הכנסת העבודה תחילה.

דוגמאות:

1 .הכנסה שאינה הכנסת עבודה:
הכנסתך החייבת (שלא ממשכורת) 100,000 ₪.
"הכנסה מזכה" אם כך 100,000 < 147,600
מצב א' – שולם לקופת גמל לקצבה 10,000 ₪.
הניכוי המגיע הוא 7% מ-100,000 = 7,000
מצב ב' – שולם לקופת גמל לקצבה 14,500 ש"ח.
הכנסה מזכה כאמור 100,000 ₪.
100,000 / 14,500 = 14.5% .שולם אפוא 2.5 נוספים מעל 12% ,ולכן הניכוי המגיע הוא בשיעור 9.5% מתוך ההכנסה המזכה 9.5% = 7% + 2.5% .הניכוי המגיע הוא בסה"כ 9,500 ₪.
על יתרת תשלומיך (בסך 3,000 ₪ ו-5,000 ₪ בדוגמאות הנ"ל), לגביהם לא קיבלת ניכוי, תהיה זכאי לזיכוי מהמס במסגרת סעיף 45א לפקודה (ראה להלן בסעיף 74 ו-73).
הערה: על מנת להגיע לחיסכון מרבי במס בדוגמה זו יתכן שעדיף לרשום את סכום התשלום ששולם כעמית עצמאי בסעיף הזיכוי, סעיף 74 לדוח. ראה הסבר לעיל.

2. הכנסת עבודה:
משכורת 200,000 ₪ ובכלל זה סכום של 160,000 ₪ שהוא "הכנסה מבוטחת". שילמת כ"עמית עצמאי" סך של 3,000 ₪ לקופ"ג לקצבה.
במקרה זה יובא בחשבון תחילה סך ההכנסה שאיננה מבוטחת (40,000 = 160,000 – 200,000).
הינך זכאי לניכוי בסך 2,000 = 40,000 * 5% מתוך סך 3,000 ₪ ששילמת לקופה.
על יתרת הכנסתך המזכה 40,000 – 104,400 אינך זכאי לניכוי. (על יתרת תשלומיך בסך 1,000 ₪ תהא זכאי לזיכוי כמוסבר בהמשך).
ראה הערה של דוגמה 1.

3 .הכנסה מעבודה וכן הכנסה אחרת:
הכנסתך כשכיר היא 60,000 ₪, מתוכם 50,000 ₪ הכנסה מובטחת ו-10,000 ש"ח הכנסה שאינה מובטחת. הכנסתך כעצמאי היא 90,000 ₪. שילמת סך 12,000 לקופת גמל לקצבה.
כשכיר הינך זכאי לניכוי בסכום הנמוך מבין:

1. 5% מהכנסתך המזכה שהיא הכנסת עבודה שאינה הכנסה מבוטחת.
500 = 5% * 10,000.

2. 5% מהכנסתך החייבת מעבודה עד לסך 261,000 בניכוי ההכנסה המבוטחת
60,000 < 261,000
500 = 5% * (50,000 – 60,000)
הנמוך מביניהם 500.
הניכוי בשל הכנסתך כעצמאי יהיה:
הסכום ששולם 12,000.
הכנסתך המזכה כעצמאי 87,600 = 60,000 – 147,600
87,600 נמוך מ90,000
13.7% = 87,600 / 12,000 (1.7% מעל 12%) ולכן תהיה זכאי לניכוי של 8.7% (7% + 1.7%)
הניכוי 7,621 (8.7% * 87,600) סה"כ ניכוי 8,121 = 7,621 + 500

ניכוי מוגדל לגיל 50

אם ביום 1.1.2021 או לפני כן, מלאו לך (תקנות מס הכנסה (ניכוי תשלומים בעד תגמולים או קיצבה) התש"ם-1980) 50 שנה,
אתה זכאי בשל הכנסה שאינה ממשכורת (ובכפוף לסכומים המרביים דהיינו 10,332 ₪ או 16,236 ₪) לניכוי בשיעורים מוגדלים: עד 10.5% במקום 7%, תוספת של 6% במקום 4% ו-16.5% במקום 11% ;ואם הכנסתך
היא "משכורת שאינה מובטחת" – אתה זכאי לניכוי בשיעור של 7.5% (במקום 5%) ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 5,220 ₪ בשנה.

רישום התשלומים לקופת גמל בדוח:
אם שילמת לקופת גמל כעמית עצמאי סכומים העולים על אלה המזכים אותך בניכוי לפי סעיף זה, תוכל לקבל על סכומים עודפים אלה זיכוי מהמס בשיעור של 35% מהסכום ששילמת, לפי סעיף 45א לפקודת מס הכנסה (ראה הסבר בסעיפים 74-71 בחלק י"ד).
רשום בסעיף זה את מלוא הסכום ששילמת לקופת הגמל כאמור. המחשב יעביר את היתרה שלא נוצלה בניכוי לסעיף הזיכוי, אין לכתוב סכום זה בשדה לזיכוי בסעיף 73 או 74 .אם עדיף לך לבקש זיכוי בשל התשלום, רשום את הסכום בסעיף 74 ולא בסעיף 51.
בחישוב נפרד של המס ניתן ניכוי זה הן בחישוב המס על הכנסתך והן בחישוב המס על הכנסת בן הזוג לפי הסכום שנרשם בכל טור.

הניכוי לפי מסלול ב' ל'עמית מוטב'

הניכוי לפי מסלול זה מיועד כאמור למי שהוא 'עמית מוטב'.
'עמית מוטב' הינו יחיד שבשל הכנסתו שולמו בעדו בשנת המס סכומים לקופת גמל לקצבה בסכום של 20,258 ₪ (המהווים 16% מהשכר הממוצע במשק, בשנת 2021) או יותר.
כדי להגיע לסכום הפקדה כזה ולהיות 'עמית מוטב' יכול כל אחד להפקיד סכומים לטובתך, כאשר אתה המוטב בקופה. אצל שכיר יילקחו בחשבון לעניין זה גם הפקדות המעביד לטובתו כ"עמית שכיר".
הניכוי במסלול יינתן בשל הפקדות לטובתך כעמית עצמאי (אתה המוטב והאישור מקופת הגמל על שמך) וכן בשל הפקדות שהפקדת על שם ילדך שמעל גיל 18 (הדבר כרוך בהצהרתך ובהצהרת ילדך ע"ג טופס
158 שיצורף לדוח השנתי).
הניכוי שניתן ל'עמית מוטב':
הניכוי שתקבל במסלול זה בשל הפקדותיך לקופת גמל מורכב משני רבדים וכפוף לתקרות.
ברובד הראשון ניתן לקבל ניכוי בשיעור של 11% בשל תשלומיך לקופת גמל לקצבה כ"עמית עצמאי" מ"הכנסתך כעמית עצמאי", שהיא הכנסתך החייבת (מכל המקורות) עד לסכום של 104,400 ₪ בניכוי הכנסתך המבוטחת. "הכנסה חייבת", "הכנסה מבוטחת" לעניין זה הוגדרו בדברי ההסבר לניכוי במסלול א'.
ברובד השני ניתן לקבל ניכוי בשל הפקדותיך בקופת גמל לקצבה, וזאת בשיעור של 7% מ"ההכנסה הנוספת" (שתוגדר להלן), ואולם אם יתרת הסכומים ששילמת לקופת גמל לקצבה עולים על 12% מ"ההכנסה הנוספת" יותר בשל החלק העולה על 12% ,ניכוי נוסף של עד 4% נוספים מ"ההכנסה הנוספת".
"הכנסה נוספת" הינה הסכום הנמוך מבין:
1 .סך הכנסתך החייבת שאינה "הכנסה מבוטחת" עד לסכום של 104,400 ₪ בשנת 2021.
2 .סך הכנסתך החייבת עד לסכום של 261,000 ₪ בניכוי הכנסתך המבוטחת או 104,400 ₪ לפי הגבוה ביניהם.
"ההכנסה הנוספת" בדומה ל"הכנסה ל"עמית עצמאי" לא יכול שתעלה על 104,400 ₪ בשנת 2021.
יתרת ההפקדה ברובד השני תהיה הנמוך מבין:
1 .מתשלומים שהופקדו לטובתך העולים על סכום של 20,258 ₪ שזיכו אותך במעמד של "עמית מוטב".
2 .הפקדותיך כעמית עצמאי בהפחתת הסכום שנוכה ברובד הראשון.
סכומים שהפקדת "כעמית עצמאי" ולא קבלת עבורם ניכוי יעברו לחישוב קבלת זיכוי ממס ראה הסבר לסעיף 74 להלן.
כאמור לעניין קבלת מעמד של 'עמית מוטב' לא ניתן להעביר הפקדות בין בני זוג. החישוב יעשה על-פי אישור קופת הגמל לעמית שהינו המוטב בקופה.

דוגמאות:

א. הכנסת עבודה בלבד
משכורת משני מעבידים 300,000 ₪.
הכנסה מבוטחת מתוך המשכורות 120,000 ₪
הופקדו לקופ"ג קצבה כעמית שכיר (כולל חלק המעביד) 21,000 ₪.
הופקדו לקופ"ג קצבה כעמית עצמאי 17,000 ₪.
סה"כ הופקדו עבורך לקופ"ג קצבה 38,000 ₪, ולכן הינך עונה על הגדרת עמית מוטב.
ברובד הראשון לא תקבל ניכוי כלל, הואיל והכנסתך החייבת עד 104,400 ₪ בניכוי "ההכנסה המבוטחת" הינה סכום שלילי.
ברובד השני "הכנסתך הנוספת" על-פי ההגדרה דלעיל הינה 104,400 ₪. הכנסה נוספת הנמוך מבין 1 ל-2:
1 .הנמוך מבין 180,000 ל-104,400 (104,400)
2 .הנמוך מבין 300,000 ל-261,000 פחות הגבוה מבין 120,000 ל-104,400 (141,000)
יתרת ההפקדה לקופ"ג לקצבה סה"כ 17,000 ש"ח הגבוהים מ-%16 × 104,400 ולכן תקבל ניכוי בשיעור של 11% ( 7% + 4% ) מתוך 104,400 שהם 11,484 ש"ח.

ב. הכנסה שאינה הכנסת עבודה בלבד
הכנסתך החייבת כמוגדרת לעיל הייתה 220,000 ₪.
תשלומיך לקופת גמל לקצבה 35,000 ₪.
רובד א' "הכנסה כעמית עצמאי" 104,400 ₪.
הניכוי 11% מ-104,400 = 11,484.
לרובד ב' לא יינתן ניכוי בשל סכומים שנתנו כניכוי ברובד א' ולא יילקחו בחשבון סכומים שהופקדו והביאו אותך למעמד "עמית מוטב" (20,258), זאת אומרת הסכום שיילקח בחשבון לחישוב:
14,742 = 20,258 – 35,000
"ההכנסה הנוספת" על-פי ההגדרה גם היא 104,400 ₪ שיעור ההפקדה מתוך ה"הכנסה הנוספת"
14.1% = 104,400 / 14,742
מכיוון ששולם לקופה בשל קצבה סכום העולה ב-2.1% מעל 12% ,תקבל ניכוי נוסף ל-7% בגובה 2.1%,
סה"כ 9.1% מ-104,400 = 9,500.
סה"כ הניכוי 20,984 = 9,500 + 11,484
יתרת ההפקדה שלא ניתן בעדה ניכוי (14,016 = 20,984 – 35,000) תילקח בחשבון לחישוב הזיכוי.

ג. הכנסת עבודה והכנסה שאינה מעבודה
משכורת 100,000 ₪ הכנסה מבוטחת מתוך המשכורת 80,000 ₪ הכנסה מהשכרת נכס 90,000 ₪
הופקדו לקופ״ג קצבה כעמית שכיר (כולל חלק המעביד) 15,000 ש"ח
הופקדו לקופ״ג קצבה כעמית עצמאי 10,000 ₪
סה"כ הופקדו עבורך לקופ״ג קצבה 25,000 ₪
ולכן הינך עונה על הגדרת עמית מוטב.
רובד א הכנסתך החייבת עד 104,400 בניכוי "ההכנסה המבוטחת" הינה:
24,400 = 80,000 – 104,400
הניכוי 11% מ- 24,400 = 2,684.
לרובד ב לא יינתן ניכוי בשל סכומים שנתנו כניכוי ברובד א ולא יילקחו בחשבון סכומים שהופקדו והביאו אותך למעמדו "עמית מוטב" (20,258) זאת אומרת הסכום שיילקח בחשבון:
4,742 = 20,258 – 25,000 נמוך מיתרת הפקדתך כעמית עצמאי (7,316=10,000-2,684)
בדיקת הכנסה נוספת ברובד ב (הנמוך מבין):
א. 110,000 או 104,400 (כנמוך)
ב. 190,000 או 261,000 (כנמוך) בניכוי 80,000 או 104,400 כגבוה.
"ההכנסה הנוספת" על פי ההגדרה היא 85,600 ₪.
שיעור ההפקדה מתוך ההכנסה ה"הכנסה הנוספת״:
5.5%=4,742/85,600
מכיוון שלא שולם לקופה בשל קצבה סכום העולה על 12% , תקבל ניכוי של עד 7%
5,992 = 7% * 85,600 > 4,742 ולכן הניכוי ברובד ב יהיה 4,742.
סה"כ ניכוי 7,426 = 4,742 + 2,684
יתרת ההפקדה שלא ניתן בעדה ניכוי
(2,574 = 7,426 – 10,000) תילקח בחשבון לחישוב הזיכוי.
רשום בסעיף 51 לדו"ח את הפקדותיך לקופ"ג לקצבה כעמית עצמאי.

סעיף 52 – דמי ביטוח לאומי ששילם הנישום כעצמאי (פ.מ.ה. סעיף 47(א), ק"ת 4973 ,1.10.86. ק"ת 4998 ,19.1.87)

לעצמאי ניתן ניכוי בשל תשלומיו לביטוח הלאומי. רשום בסעיף זה את דמי הביטוח ששילמת בשנת המס, לפי חוק הביטוח הלאומי (בשל הכנסות שאינן משכורת), לרבות תשלומים בשל הכנסה מקצבה. אין לכלול בסעיף זה תשלומים עבור מס בריאות ותשלומים ששילם שכיר בשל הכנסתו ממשכורת או שכר עבודה (מכיון שעבורם לא מגיע ניכוי מההכנסה). הניכוי המותר הוא בשיעור של 52% מהסכומים ששילמת (למעט הסכומים ששילמת לביטוח הלאומי כקנסות והפרשי הצמדה על פיגורים בתשלום), ולא יותר מההכנסה החייבת שאינה הכנסת עבודה שלפני הניכוי. אם עלה הסכום הניתן לניכוי על ההכנסה החייבת שלפני הניכוי, אין לרשום את ההפרש כהפסד.

יש לצרף לדוח את האישור השנתי בגין התשלום לביטוח לאומי (ולא אישורים חודשיים).
אם קיבלת החזרים סכומים שנזקפו לזכותך, קרן בלבד (ללא ריבית והפרשי הצמדה) בגין הפרשי שומה מהמוסד לביטוח לאומי, הפחת אותם מתשלומיך למוסד אשר בגינם אתה תובע ניכוי על-פי סעיף זה. אם ההחזרים היו גבוהים מהתשלומים כאמור בשנת המס, אינך זכאי לתבוע ניכוי על-פי סעיף זה.
52% מהעודף המהווה החזר הניכוי יוסף לסכום המדווח בסעיף 2 בחלק ג' בשדות 270/250.
אפשרות נוספת העומדת בפניך היא תיקון הניכוי הנדרש בשנת המס עבורה קיבלת החזר מביטוח לאומי.
באישור השנתי שקיבלת מהמוסד לביטוח לאומי מופיעים סך תשלומיך למוסד, סך הפרשי השומה לזכות וסך היתרה.
בחישוב נפרד של המס, ניתן ניכוי זה הן בחישוב המס על הכנסות 'בן הזוג הרשום' והן בחישוב המס על הכנסות בן הזוג, בשל תשלומו של כל אחד מהם בהתאם. אם לבן הזוג אין הכנסות משלו, אולם הוא עזר בעסק של 'בן הזוג הרשום' ושולמו בשבילו דמי ביטוח לאומי, יוכל 'בן הזוג הרשום', בחישוב הכנסתו החייבת, גם לדרוש ניכוי זה.
עליך לרשום בסעיף זה בטור 'תשלומים' את כל הסכום ששילמת ובעדו אתה תובע את הניכוי (שדות 089/030). בדוח המשודר באופן מקוון, אם שילמת כעצמאי השנה עבור הכנסותיך בשנים קודמות, תוכל לרשום את הסכום ששולם בשדה שאינו מופיע בטופס הידני, שדה 189/130 (לפי בן הזוג המשלם).

סעיף 53 – ניכוי בעד השתתפות במימון מחקר מדעי

רשום בסעיף זה סכומים ששולמו ושניתן ליחסם לשנה זו בהתאם לאמור להלן. על-פי סעיף 20א לפמ"ה אתה רשאי לנכות מהכנסותיך דמי השתתפות במחקר מדעי גם אם ההוצאה אינה בתחום עיסוקך, בתנאי שהמחקר נעשה בתחומי התעשייה, החקלאות, התחבורה או האנרגיה, ובתנאי שהמחקר אושר על-ידי המדען הראשי של אחד המשרדים הממונים על תחומים אלה. אם השקעת במחקר כאמור, יותר לך בניכוי הסכום ששילמת (פ.מ.ה. סעיף 20א1). בתנאי שלא יעלה על 40% מהכנסתך החייבת לפני הניכוי בעד השקעה זו.
סך הניכוי המגיע לך לפי חוק זה, וסכום התרומות שבגינן מגיע לך זיכוי לפי סעיף 46 לפמ"ה לא יעלה על 50% מהכנסתך החייבת (פ.מ.ה. סעיף 46א).
הגבלה נוספת בעניין הניכוי על-פי סעיף זה קשורה לעיתוי התשלום. הסכום שיותר בניכוי בשנת המס הוא חלק יחסי מדמי ההשתתפות בהתאם למספר החודשים שלאחר חודש התשלום עד תום השנה; הסכום יוכפל במספר החודשים הזה ויחולק במספר חודשי השנה, בכפוף לתקרה של 40% .יתרה שלא תותר בשל החישוב תועבר לשנת המס הבאה, דהיינו: בשנת המס 2021 יותרו לך בניכוי על-פי סעיף זה, גם סכומים ששילמת בשנה קודמת שלא הותרו בניכוי בשל עיתוי התשלום והועברו לשנת מס זו (ראה טבלה בעמוד זה). יתרה העולה על התקרה של 40% אינה מועברת ואינה מוכרת.
אם התחייבת מראש להשתתף במימון מחקר מדעי לדוגמה ב-12 תשלומים חודשיים שווים, יראו אותך כאילו שילמת את מלוא דמי ההשתתפות במועד התשלום הראשון. אולם יש לרשום בסעיף 53 רק את הסכומים הניתנים לניכוי בהתאם לעיתוי התשלום ראה דוגמה בטבלה. המחשב יערוך חישוב אוטומטי לגבי מגבלת הניכוי מההכנסה החייבת. יש לצרף פירוט לחישובים ומסמכים לאימות ההוצאה.

דוגמה: חישוב הניכוי בעד השתתפות במימון מחקר מדעי

סכום דמי השתתפות (ש"ח)	תאריך התשלום	מספר חודשים שלמים מיום התשלום	סכום לניכוי בשנת המס	סכום לניכוי בשנת המס הבאה (ש"ח)
1 .14,400	1.1.2021	11	ש"ח 13,200 = 14,400 * 11/12	1,200
2. 14,400	1.12.2021	–	0	14,400
3. 14,400	ב-12 תשלומים חודשיים שווים החל מ-1.10.2021	2	2,400 = ₪ 14,400 * 2/12	12,000

סעיף 54 – ניכוי מההכנסה בגין השקעה בחיפושי נפט

בסעיף זה רשום את הניכוי המגיע המחושב בשל השקעה בחיפושי נפט.
על-פי תקנות מס הכנסה (כללים לחישוב המס בשל החזקה ומכירה של יחידות השתתפות בשותפות לחיפושי נפט) התשמ"ט-1988 (ק"ת 5155 ,20.1.88)
על "מחזיק זכאי" חלות הוראות סעיף 63 לפקודה. כלומר יש לייחס הכנסות והוצאות ל"מחזיק זכאי" כשותף בשותפות לפי חלקו המחושב על בסיס יחידות המוחזקות על ידו בתום השנה.
"מחזיק זכאי" הוא מי שהחזיק ביחידה בתום יום ה-31 בדצמבר של שנת המס.הניכוי של "מחזיק זכאי" בשל היחידה בשנת מס כלשהי, לא יעלה על סכום רכישת היחידה, בהפחתת הסכומים שהותרו בניכוי בשנים קודמות ובתוספת הסכומים שנכללו בהכנסתו בשנים קודמות, בניכוי המס שנוכה במקור בשותפות ושיוחס למחזיק בשל אותה יחידה, בשנות מס קודמות מתוך הוצאות השותפות והכנסותיה.
עליך להגיש טופס שמספרו 858י (אותו תקבל מפקיד השומה, או ניתן להורדה באינטרנט מאתר רשות המסים) כנספח לדוח השנתי.
הניכוי יינתן אך ורק אם הטופס הוגש ומולא כראוי. בנוסף לכך עליך לצרף את האישורים הבאים:
– תעודה חתומה מהשותפות ובה פירוט הנתונים לצורך חישוב הניכוי למחזיק זכאי לשנת המס.
– אישור מהבנק על סכומי הרכישות והמכירות במהלך השנה ומספר היחידות המוחזקות בתום השנה.
לידיעתך, מכירת יחידת השתתפות מהווה רווח הון. בטופס 858י תמצא פירוט גם על דרך הדיווח על רווח ההון.
סעיף 55 – ניכוי מההכנסה בגין השקעה בסרט ישראלי.
בכדי לעודד הפקת סרט ישראלי, בהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסות משקיעים בסרט ישראלי)
(הוראת שעה), התש"ע 2009 (ק"ת 6823 ,5.11.09)

סעיף 55 – ניכוי מההכנסה בגין השקעה בסרט ישראלי.

בכדי לעודד הפקת סרט ישראלי, בהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסות משקיעים בסרט ישראלי) (הוראת שעה), התש"ע 2009 (ק"ת 6823 ,5.11.09)
ניתן לקבל – בתנאים שנקבעו – ניכוי בשל הוצאות הפקת סרט ישראלי בשנת המס שבה הוצאו, כנגד כל הכנסה.
למשקיע בהפקת "סרט ישראלי" שאינו סרט טלויזיה, שהוכר כסרט ישראלי על ידי קרן לתמיכה בסרט ישראלי לפי תקנות הקולנוע (הכרה בסרט כסרט ישראלי), התשס"ה-2005 או סרט שאושר כעומד בקריטריונים להכרה כאמור על ידי ועדה ציבורית שממנה שר האוצר, ניתן, בתנאים מסוימים ניכוי כאמור.
בתקנות ישנן הוראות לגבי יתרת ניכוי שלא נוכתה, הפקת סרט בידי שותפות, חישוב רווח הון ועוד.
יצוין כי ביום 3.6.2021 פורסם ברשומות כי התקנות יחולו לגבי הוצאות להפקת סרט שהוצאו עד יום 31.12.2021.
רשום כאן את הניכוי המגיע לך בגין השקעתך בסרט ישראלי.

סעיף 56 – ניכוי בשל השקעה מזכה במניות ”חברת מטרה״/"חברה מתחילה"

רשום כאן את הניכוי המגיע לך בגין השקעתך במניות "חברת מטרה" או "חברה מתחילה"
במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו- 2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011 (ס"ח 2271).) (תיקוני חקיקה), התשע"ד 2014 .נקבעה הוראת שעה, במסגרתה ניתנו הטבות במס לשם עידוד התעשייה עתירת הידע. על מנת לעודד השקעה בחברות ישראליות עתירות מו"פ המצויות בשלב הראשוני של פעילות המחקר והפיתוח, ניתן תמריץ ליחידים המשקיעים בחברות כאמור, בדרך של התרת סכום ההשקעה כהוצאה שוטפת.
החוק מתיר לך ניכוי של השקעה מזכה במניות חברת מטרה עד לגובה של 5 מיליון ₪ במשך תקופת ההטבה, ובלבד שסכום ההשקעה שולם על ידך בתקופת הוראה השעה (1.1.2011 עד 31.12.2019), והחזקת במניות "חברת המטרה" שהוקצו לך בתמורה להשקעה המזכה במשך כל תקופת ההטבה (תקופת ההטבה – 3 שנות מס החל בשנת המס שבה סכום ההשקעה המזכה שולם לחברת המטרה), וההשקעה לא נועדה לשם הפחתת מס בלתי נאותה.
ההשקעה המזכה בהטבה צריכה להיות ב"חברת מטרה". חברת מטרה הינה חברה שהתאגדה בישראל ושהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, ומתקיימים לגביה כל אלה :
א. במהלך כל תקופת ההטבה לא נרשם נייר ערך שלה בבורסה.
ב. 75% לפחות מסכום ההשקעה של היחיד בה, שבשלו הוקצו לו מניות, משמשים להוצאות מחקר ופיתוח לא יאוחר מתום תקופת ההטבה.

ג. 75% לפחות מהוצאות המחקר והפיתוח שהוציאה החברה במהלך תקופת ההטבה הוצאו בישראל.
ד. בשנה שבה שולם סכום ההשקעה המזכה ובשנה שלאחריה, לא עלו הכנסות החברה על 50% מסכום הוצאות המחקר והפיתוח.
ה. במהלך כל תקופת ההטבה הוצאות המחקר והפיתוח הוצאו לשם קידום/פיתוח מפעל שבבעלות החברה.
ו. עד לשנת המס שבה מתקיים תנאי ב' לעיל, בכל אחת משנות המס שבתקופת ההטבה, הוצאות המחקר והפיתוח מהוות 70% לפחות מכלל הוצאות החברה.
אישורים על עמידה בתנאים כאמור לעיל יש להמציא מרואה החשבון של "חברת המטרה" ולצרפו לדוח השנתי (טפסים 5950 ,5951 ו-5952).
ההטבה נבחנת לגבי משקיע מסוים, לגבי השקעתו בחברת מטרה מסוימת. משקיע יוכל להשקיע בחברות מטרה נוספות, וליהנות מתקרת ההטבה לגבי כל חברת מטרה. כמו כן, המשקיע בחברת מטרה אינו חייב לדרוש את ניכוי ההוצאה כהוצאה שוטפת.

''חברה מתחילה" – היא חברה שהתאגדה בישראל והשליטה והניהול בה מופעלים בישראל ושמתקיימים לגביה כל אלה:
א. מיום התאגדותה ועד מועד ביצוע ההשקעה (להלן: "תקופת הבחינה") טרם חלפו 48 חודשים (חב' באז"פ א 60 חודשים) (חברה שבסיוע המדען – טרם חלפו 12 חודשים מתום תקופת הסיוע, לפי המאוחר),
ב. היקף המכירות בתקופת הבחינה לא עלה על 2 מיליון ש"ח לשנה ו- 4.5 מיליון ש"ח במצטבר.
ג. סך ההוצאות בתקופת הבחינה לא עלה על 3 מיליון ₪ לכל שנה ו- 12 מיליון ₪ במצטבר.
ד. היקף ההשקעות + ההלוואות שניתנו לה + ההשקעה המזכה אינו עולה על 12 מיליון ₪ .
לעניין סעיפים ב' ג' חלק משנת מס = שנת מס
ה. רו"ח החברה אישר למועד ההשקעה את התקיימות תנאים א עד ד
ו. המדען הראשי אישר במועד ההשקעה את התקיימות התנאים הבאים:
1 . 70% לפחות מהוצאות החברה במישרין או בעקיפין (בתקופת הבחינה) הוצאו בקשר למוצר המבוסס על מו"פ שבוצעו בחברה.
2 .המוצר וכל הזכויות הנובעות ממנו בבעלות החברה מיום היווצרו.
חריג לכך הוא אם הזכויות במוצר נרכשו או התקבלו מאחד מהבאים: מיחיד שהמוצר היה בבעלותו מיום היווצרו, ממוסד להשכלה גבוהה/מוסד מחקרי, מחברת מסחור ידע יראו לעניין התנאי כאילו היו בבעלות החברה מהתחלה.
"תקופת ההטבה" – שלוש שנות מס החל בשנת המס שבה חל מועד ההשקעה.
"מועד ההשקעה" – המועד שבו שילם המשקיע לחברה את סכום ההשקעה המזכה או המועד שבו הקצתה החברה למשקיע את המניות, כמאוחר.
גובה ההטבה – השקעה מזכה = עד לסכום של 5 מיליון ₪.
המדען יבחן עמידה בתנאים.

סעיף 57 – הכנסה מבוטחת

הכנסה מבוטחת – היא הכנסת עבודה שבשלה שילם מעבידך בשנת המס סכומים לקופת גמל לקצבה וכן הכנסת עבודה בשלה הינך זכאי לקצבה על-פי דין או חוזה.
רשום בסעיף זה (שדה 245/244) את הסכום כפי שמופיע בטופס 106 לשנת המס 2021.
הרישום בסעיף זה נדרש כדי לחשב את סכום הניכוי ו/או הזיכוי המגיע לך בשל תשלומים לקופת גמל.

סעיף 58 – הפקדות המעביד לקופות גמל לקצבה

רשום בסעיף זה (שדה 249/248) את הפרשות המעביד לקופ"ג לקצבה, לרבות הפקדות מעביד למרכיב הפיצויים (למעט הפרשות עבור אבדן כושר עבודה), כפי שמופיע בטופס 106 שהונפק לך על-ידי מעבידך לשנת 2021. הרישום בסעיף זה נדרש כדי לבדוק אם הינך "עמית מוטב" (ראה הסבר בסעיף 51), דבר שיאפשר קבלת ניכוי מוגדל.פרק ד – חלק י"ג – נקודות זיכוי ממס סעיפים 59-70