שינוי של מקום מגורים לצורך העיסוק או העבודה

סעיף 17(12) לפקודת מס הכנסה

סעיף17(12) לפקודה – אם לצורך עיסוקך או עבודתך עברת להתגורר במקום אחר בישראל, ועקב זאת השכרת את דירת הקבע שלך שהתגוררת בה, ושכרת דירת מגורים אחרת, הינך רשאי לנכות את שכר הדירה ששילמת משכר הדירה שקבלת בעד השכרת דירת הקבע שלך. ניכוי זה מותר במשך חמש שנים מהיום בו עברת, כאמור. אם שכר הדירה שקיבלת גבוה משכר הדירה ששילמת, עליך לרשום כהכנסה את ההפרש.

ראה דוגמה בנושא הכנסות משכ"ד למגורים

סעיף 17(12) לפקודה – דמי שכירות שמשלם יחיד שעבר זמנית (תיקון מס' 43) תשמ"א-1981
(12) דמי שכירות ששילם יחיד בעד דירה ששכר בישראל ושאליה עבר לגור לרגל עבודתו או עיסוקו, במשך חמש שנים מיום שעבר לגור בדירה האמורה; דמי שכירות אלה יותרו לניכוי מדמי השכירות שהוא מקבל בשל השכרת דירת הקבע שלו באותה תקופה;

סעיף 17(13) לפקודת מס הכנסה

סעיף 17(13) לפקודה – הינך רשאי לנכות מהכנסתך החייבת סכומים ששילמת בעד לינה או שכירת דירה באזור שנקבע כשטח פיתוח לפי סעיף 11, שבו הנך עובד דרך קבע אך אינך גר בו עם משפחתך שעמה היית גר אילולא עבדת שם. "שטח פיתוח" הינו:
1 .אזור יהודה, שומרון, וחבל עזה
2 .כל מקום צפונה מקו הרוחב 770
3 .כל מקום דרומה מקו הרוחב 570 ,לרבות אזור ים המלח.

סעיף 17(13) לפקודה – דמי לינה או שכירות באזור פיתוח
(תיקון מס' 25) תשל"ז-1977
(13) (א)   סכומים ששילם נישום בעד לינה או שכירת דירה באזור שנקבע כשטח פיתוח על פי סעיף 11
אשר בו עובד הנישום דרך קבע אך אינו גר בו עם משפחתו שעמה היה גר אילולא עבד שם;
(סעיף 11 – "שטח פיתוח" – כל אחד מאלה:
(1)   אזור יהודה, שומרון וחבל עזה;
(2)   כל מקום צפונה מקו הרוחב 270;
(3)   כל מקום דרומה מקו הרוחב 070, לרבות אזור ים המלח, )

(ב)   שר האוצר רשאי לקבוע את תקרת הסכום שיותר לניכוי על פי פסקת משנה (א) ואת תקופת הניכוי;

תקנות מס הכנסה (ניכויים בשל דמי לינה או שכירת דירה באיזור פיתוח),
ניכוי בעד לינה או שכירת דירה
1.       (א)  סכומי הניכוי בעד לינה או שכירת דירה כאמור בסעיף 17(13)(א) לפקודה לא יעלו –
(1)   בעד הוצאות לינה ללילה – על סכום שמשרד התיירות קבע למלון בעל שלושה כוכבים לרבות המסים החלים על לינה זו;
תק' (מס' 2)  תשמ"ג-1983
(2)   בעד שכירת דירה – על הסכום לכל חודש בשנת המס כמפורט בתוספת.
          (ב)  משך הניכוי לא יעלה על תקופה של שלוש שנים מיום שהחל הנישום לעבוד דרך קבע בשטח פיתוח, ובלבד שאם הפסיק את עבודתו כאמור למשך שנה לפחות והתחיל לעבוד מחדש בשטח הפיתוח, יתחיל מנין תקופת הניכוי מחדש.

תוספת – הסכום המתואם לחודש שכירות דירה

בשנת 2023 – 1,930 ש"ח
בשנת 2022 – 1,830 ש"ח
בשנת 2021 – 1,790 ש"ח
בשנת 2020 – 1,800 ש"ח
בשנת 2019 – 1,790 ש"ח
בשנת 2018 – 1,770 ש"ח
בשנת 2017 – 1,770 ש"ח
בשנת 2016 – 1,770 ש"ח
בשנת 2015 – 1,790 ש"ח

פס"ד

ע"מ 05-16 -28796 תהילת אורי ניהול משאבי אנוש בע"מ נ' פקיד שומה אשקלון
" הוראות 'מרבות' בסעיף 17
44. לשם השלמת התמונה ראוי להזכיר כי לצד רישת סעיף 17 בפקודה, הקובעת כאמור את העיקרון הכללי של התרת ניכוי ההוצאות השלובות בתהליך הפקת ההכנסה ובמבנה של מקור ההכנסה, נקבעו בפסקאות השונות של סעיף 17 הוראות "מרבות", המתירות בניכוי הוצאות שאלמלא הוראתן המרבה לא היו מותרות בניכוי על פי רישת הסעיף.
לענייננו רלוונטיות שלש הוראות העוסקות בדמי שכירות, הקובעות מהי הוצאת דמי השכירות המותרת בניכוי, קביעה המלמדת בפני עצמה על כך ששאר הוצאות דמי השכירות אינן מותרות בניכוי. ההוראה הראשונה קבועה בפסקה (2), ומתייחסת ל"דמי שכירות ששילם שוכר קרקע או בניין שהיו תפוסים בידו לשם השגת ההכנסה". הוראה זו מתייחסת לדמי שכירות של מבנה המשמש לייצור הכנסה, ולא לדמי שכירות ששולמו עבור מגורים.

45. ההוראות השנייה והשלישית עוסקות בדמי שכירות למגורים, וקובעות חריג המתקיים בנסיבות מצומצמות, שבהן תותר הוצאת דמי השכירות בניכוי, אף שמדובר בהוצאה פרטית, שאינה הוצאה בייצור הכנסה, ועל כן אינה מותרת על פי רישת סעיף 17 .האחת, קבועה בפסקה (12), והיא מתייחסת לדמי שכירות עבור דירת מגורים, אשר יותרו בניכוי בהתקיים שלושה תנאים מצטברים: האחד, מבקש ההוצאה עבר לגור בדירה ששכר לרגל עבודתו או עיסוקו; השני, ההוצאה תותר לתקופה זמנית שאינה עולה על 5 שנים; והשלישי, דמי השכירות יותרו בניכוי אך ורק כנגד ההכנסה מדמי השכירות שמקבל הנישום עבור השכרת דירתו הקבועה באותה תקופה, ולא מהכנסתו ממקור הכנסה אחר.
ההוראה השנייה קבועה בפסקה (13), ולפיה יותרו בניכוי סכומים ששולמו בעד שכירת דירה (או בעד לינה), באזור שנקבע כשטח פיתוח על פי סעיף 11 בפקודה (לעניין זה נקבעו תקנות מס הכנסה (ניכויים בשל דמי לינה או שכירת דירה באזור פיתוח), התשל"ז- 1977), המגבילות את הניכוי לעבודה של קבע באזור הפיתוח, ולמשך שלוש שנים).

46. הוראות פסקאות (12) ו- (13), המבחינות בין דמי לינה לבין הוצאות שכר דירה, מתירות גם הוצאות שכר דירה למגורים, בנסיבות חריגות, למשל בשל שיקולי מדיניות של עידוד העבודה באזור פיתוח. פסקאות אלו קובעות כאמור את החריג לכלל שלפיו לא יותרו הוצאות שכר דירה בניכוי, בהיותן הוצאות פרטיות, שאינן כרוכות ומשתלבות בהליך הפקת ההכנסה, ובמבנה של מקור ההכנסה (עוד לגבי הוצאות אלו ראו רפאל, כרך א, ע"מ 487-489). "