פרק ד. הסברים למילוי טופס 1301 ונספחיו לשנת 2021 חלק י' הכנסות/רווחים פטורים ובלתי חייבים במס

חלק י׳ – הכנסות/רווחים פטורים ובלתי חייבים במס – סעיפים 40-44

בסעיפים אלו פרט את סכומי ההכנסות הפטורות ממס ואת התקבולים שאינם חייבים במס שהיו לך, 'בן הזוג הרשום' ולבן/בת זוגך בשנת המס.

סעיף 40 – הכנסה של עיוור ושל נכה 100%

נכה בשיעור 100% וכן עיוור, יכולים לקבל פטור ממס על הכנסתם מיגיעה אישית (הכנסות המפורטות בסעיפים 1-8 לדוח השנתי) עד לסכום של 614,400 ₪ בשנת המס. אם ההכנסה מיגיעה אישית של עיוור ושל נכה כאמור הייתה נמוכה מ-73,560 ₪ או לא הייתה לו כלל הכנסה מיגיעה אישית, הכנסתו מכל המקורות כולל הכנסה מיגיעה אישית תהיה פטורה ממס, עד לסכום של 73,560 ש"ח (פ.מ.ה סעיף 9(5)).
בהכנסה מסוימת מריבית שמקורה בפיצויים על נזקי גוף,ישנה תקרת פטור בסך 302,640 ₪, כמוסבר בסעיפים 24-22 ,הבאה במקום תקרת הפטור בסך 73,560 ש"ח.

הפטור לנכה:

א. תקופת נכות מעל שנה

1 .אם הנכות בשיעור 100% מתייחסת לכל שנת המס, יחול פטור כאמור לעיל, עד לסכום של 614,400 ₪ מיגיעה אישית או עד לסכום של 73,560 ₪ מכל המקורות.

2 .אם אישור הנכות שהתקבל לתקופה של מעל שנה מתייחס לחלק משנת המס:
אם הפטור נדרש רק על הכנסה מיגיעה אישית, התקרה בסעיף היא:
365 / מספר ימי הנכות מספר ימי הנכות * 614,400 ש"ח
ההכנסה החייבת שלגביה תוכל לקבל פטור בכפוף לתקרה הנ"ל היא:
365 / מספר ימי פטור בשנה x הכנסה חייבת.

3 .אם אישור הנכות שהתקבל הוא לתקופה של מעל שנה ומתייחס לחלק משנת המס וההכנסה אינה מיגיעה אישית או שסך ההכנסות נמוך מ-73,560 ₪ התקרה בסעיף היא:
365 / מספר ימי הנכות * 73,560 ש"ח
ההכנסה החייבת שלגביה תוכל לקבל פטור בכפוף לתקרה הנ"ל היא:
365 / מספר ימי הפטור x ההכנסה החייבת
אך לא יותר מ-73,560 ₪ בשנת המס.

ב. תקופת נכות שנקבעה בין 185 ימים ל-364 ימים:

אם תקופת הזכאות כולה בשנת מס אחת חישוב ההכנסה הזכאית לפטור הוא:
365 / מספר ימי הפטור בשנה x הכנסה חייבת, אך לא יותר מ-73,560 ש"ח.
אם תקופת הנכות נפרסת על פני שתי שנות מס, אזי סכום הפטור בשתי שנות המס לא יעלה על 73,560 ש"ח.
יצוין כי לתקופת נכות של פחות מ-185 ימים אין זכות לפטור.

לפטור כאמור בא' ו-ב' זכאי גם נכה שנקבעה לו נכות בשיעור של 90% לפחות עקב פגיעה באיברים שונים, אם אחוז זה הוא תוצאה של חישוב מיוחד כקבוע בתקנות;
לפטור זכאי גם נכה שנכותו בשיעורים האמורים נקבעה על-פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), על-פי חוק נכי המלחמה בנאצים, על-פי חוק נכי רדיפות הנאצים, על- פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, על-פי חוק הגמלאות לנפגעי ספר או על-פי חוק הביטוח הלאומי כנפגע בתאונת עבודה ועל-פי חוק לפיצוי נפגעי גזזת.

מי שטוען כי הוא נכה בשיעור 100% ,או בשיעור של 90% כאמור, אך שיעור הנכות לא נקבע על-פי אחד החוקים הנזכרים לעיל, יפנה את בקשתו לפקיד השומה באזור מגוריו. פקיד השומה יפנה אותו לבדיקה של ועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי לקביעת שיעור הנכות (על-פי תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), תש"מ 1979). על הנכה לשלם אגרה לכיסוי הוצאות הבדיקה בוועדה של המוסד לביטוח לאומי.

יש לרשום בסעיף 40 את ההכנסות הפטורות ממס שלך בשדה 109 ו/או של בן/בת זוגך בשדה 309. רישום ההכנסה בדוח, מותנה בכך שהנכות, בשיעורים האמורים, אושרה לצורך מס הכנסה, והאישור צורף לדוח שהוגש או קיים במחשב רשות המסים.

במקרה שפקיד השומה מקבל פרוטוקול של ועדה רפואית, שלא דרך הפנייה לצרכי מס וממצאי הועדה מתאימים לקביעת נכות על-פי התקנות הנ"ל, ימציא לך פקיד השומה אישור בדבר שיעור הנכות ותקופת הנכות ללא צורך בוועדה נוספת.

בחלקים ג', ד', ה' רשום את הכנסותיך החייבות במס לאחר הפחתת הסכומים הפטורים ממס שנרשמו בסעיף זה.

הכנסות פטורות בשוק ההון לנכה 100% כפי שהוסבר בסעיפים 24-22 רשום בסעיף 43 בדוח.

סעיף 41 – הכנסות פטורות משכר דירה למגורים

על-פי חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים) התש"ן-1990 ,ניתן פטור לדמי שכירות שקיבלת בשל דירת מגורים בישראל (או חלק ממנה) המשמשת למגורים עד לסכום התקרה המתואמת. החוק קובע כי יינתן פטור להכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירה בתנאים הבאים:
א. דמי השכירות הם מדירה או חלק ממנה המיועדים לשמש למגורים, למעט דירה הרשומה בפנקסי עסק שחייבים לנהל אם רואים בהכנסה מדמי שכירות כהכנסה מעסק.
ב. הדירה הושכרה ליחיד או לחבר בני אדם שאושר לצורך כך ומשכירה ליחיד.
ג. למשכיר מסמך חתום בידי השוכר כי הדירה משמשת למגוריו.
ד. דמי השכירות התקבלו בשנת המס 2021 (גם אם התקבלו עבור שנים אחרות).

חישוב הסכום הפטור, בשנת המס 2021:

א. הפטור יינתן להכנסה העונה על כל התנאים שפורטו לעיל, עד לסכום "התקרה המתואמת".
ב. "התקרה המתואמת" היא סכום בסך 5,074 ₪ לחודש, בניכוי הסכום בו עולה ההכנסה מהשכרת דירות מגורים )השכרה למגורים כולל השכרה לא ליחיד וכן הכנסה משכירות ששולם עליה מס בשיעור 10% ראה הסבר בסעיף 25).
ג. יש לשים לב כי בדיקת ההכנסה מול התקרה צריכה להיעשות על בסיס חודשי.

דוגמה 1:

בשנת 2021 הייתה לך הכנסה מדמי שכירות עבור השכרת דירת מגורים ליחיד. היחיד משתמש בדירה לצורך מגורים בלבד, ובידיך מסמך חתום על ידו, המעיד על כך.
במהלך השנה נתקבלו הכנסות בסך 62,400 ₪
(5,200 ₪ לחודש, מתפלג באופן שווה לאורך השנה).
ה"תקרה" לשנת המס 2021 היא 60,888 ₪.
(5,074 ₪ לחודש).
הסכום בו עולה ההכנסה מהשכרת דירה למגורים על "התקרה"
1,512 = 60,888 – 62,400
ה"תקרה המתואמת" 59,376 = 1,512 – 60,888
ההכנסה הפטורה תהיה בסך 59,376 ₪ ויש לרושמה בסעיף 41 של הדוח.
יתרת ההכנסה מדמי שכירות בסך 3,024 ₪ (62,400-59,376) תחויב במס בשיעורים רגילים וניתן לדרוש בגינה הוצאות יחסיות (הכנסה חייבת משכ״ד חלקי סה״כ הכנסות שכ״ד).
הוצאות כגון: תיקונים, שכ״ט עו״ד, תיווך, מיסים עירוניים, פחת לפי תקנות (פחת) 1941.
יובהר כי לא ניתן לדרוש הוצאות פחת לפי תקנות מס הכנסה (שיעור פחת לדירה המושכרת למגורים) 1989.
יש לרשום הכנסה זו (3,024 ₪) בסעיף 9 של הדוח.
לעניין הזכאות לפטור ולעניין התקרה, יראו את הכנסת בן הזוג המתגורר עמך, ושל ילדיך עד גיל 18 ,כאילו היו הכנסתך.
לעניין קביעת התקרה המתואמת יש לקחת בחשבון גם הכנסה מהשכרת דירת מגורים שביקשת לשלם בגינה מס סופי של 10%. ראה הסבר בסעיף 25.
המשכיר רשאי לבחור במסלול של פטור או של 10% או של תשלום מס שולי עבור כל אחת מהדירות שברשותו, אך לעניין קביעת סכום ההכנסה הפטורה והפגיעה בתקרת הפטור, יילקחו בחשבון ההכנסות מכל דירות המגורים.

דוגמא 2:

בהמשך לדוגמא 1 ,סך ההכנסות משכירות 62,400 ₪
הכנסה פטורה 59,376 ,₪ הכנסה חייבת 3,074 ₪
פירוט ההוצאות:
תיקונים 5,000 ₪
פחת לפי תקנות פחת (1941) 20,000 ₪
פחת לפי תקנות פחת (1989) 35,000 ₪
חישוב הוצאות מותרות:
25,000 = 5,000 + 20,000
חישוב הוצאות יחסיות:
1,232 = 62,400 / 3,074 * 25,000
הכנסה חייבת שתרשם בסעיף 9 לדוח:
1,842 = 1,232 – 3,074

דוגמה 3:

בשנת 2021 הייתה לך הכנסה מדמי שכירות עבור השכרת שתי דירת מגורים ליחיד.
במהלך השנה נתקבלו הכנסות דירה 1 בסך 48,000 ₪
(4,000 ₪ לחודש, מתפלג באופן שווה לאורך השנה).
וכן הכנסות דירה 2 בסך 36,000 (₪ 3,000 ₪ לחודש, מתפלג באופן שווה לאורך השנה).
על דירה 1 בחרת לשלם מס בשיעור 10% ועבור דירה 2 במסלול פטור. החישוב ייערך כך:
ה"תקרה" לשנת המס 2021 היא 60,888 ₪ (5,074 ₪ לחודש).
הסכום בו עולה ההכנסה מהשכרת הדירות למגורים על "התקרה":
23,112 = 60,888 – 84,000
התקרה המתואמת שהינה ההכנסה הפטורה תהיה בסך 37,776=60,888-23,112 ,
ההכנסה מדירה 2 תהא פטורה ויש לרשום את הסכום הפטור בסך 36,000 בסעיף 41 של הדוח.
ההכנסה מדירה 1 תמוסה במס בשיעור של 10% ,ויש לרשום את ההכנסה בסעיף 25 של הדוח.
במקרה בו נותרה יתרה העולה על הסכום הפטור ( אם לדוגמא דירה עם הכנסות של 48,000 נבחרה כדירה הפטורה)
היתרה תמוסה במס בשיעורים רגילים ויש לרשום הכנסה זו בסעיף 9 של הדוח.

דוגמא 4:

הכנסה שנתית מדמי שכירות
דירה 1 : 71,000 ש"ח
דירה 2 : 47,000 ש"ח
סה"כ הכנסה מהכנסת שכירות 118,000 = 71,000 + 47,000
הסכום בו עולה ההכנסה על התקרה:
57,112 = 60,888 – 118,000
ההכנסה הפטורה: 3,776 = 57,112 – 60,888
דירה 2 – 3,776 פטור
יתרה הכנסה 43,224 = 3,774 – 47,000 ,תמוסה במס בשיעור מס רגיל ודירה 1 תמוסה במס בשיעור 10%.
בנתוני ההכנסות בדוגמא הזו, יש לבדוק אם מס בשיעור 10% על כל ההכנסה ובו ישנה הכנסה בשיעורי מס רגילים הוא בשיעור נמוך יותר מהמס שחושב לפי הדוגמא. לשם כך ניתן להסתייע בסימולטור המס, באתר רשות המסים.
ניתן לקבל הסברים נוספים על הכנסות משכ"ד ב"מדריך לתשלום ולהקלות במס על הכנסה של יחיד מהשכרת דירה למגורים בישראל".

סעיף 42 – קצבאות פטורות ממס

הקצבאות הפטורות ממס:
1. קצבאות שמשלמת המדינה בשל פצעי מלחמה, פגיעת ספר, פגיעת איבה, או המשתלמות למי שהיה תלוי בפרנסתו בחייל שמת עקב פעולות מלחמה (פ.מ.ה. סעיף 9(6)) או קצבאות המשולמות בשל עבודה בממשלת א"י (ממשלת המנדט) (פ.מ.ה. סעיף 9(6ב).
2. קצבאות הילדים (נקודות קצבה) שנתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי. (חוק הביטוח הלאומי סעיף 173).
3. קצבאות נכות וקצבאות זקנה ושאירים שמשלם המוסד לביטוח לאומי. (פ.מ.ה. סעיף 9(6ג))
4. קצבאות נכות שמשלמת מדינה זרה ומתקבלות בישראל (פ.מ.ה. סעיף 9(6ה))
5 .חלק מהקצבאות ממעביד או מקופת גמל (פ.מ.ה. סעיפים 9א, 9ב) או חלק מקצבאות שאירים המשתלמות על-פי חוק או הסכם קיבוצי (פ.מ.ה. סעיף 9(6ו)) הפטורות ממס.
6. סכום שנתקבל מהיוון חלק פטור ממס של קצבה. אם היוונת את חלק הקצבה הפטור ממס, רשום כאן את הסכום שקיבלת בשנת המס. הסברים על דרך חישוב פטור זה מפורטים בחלק ג' בסעיף 5.
קצבאות פטורות ממס ירשמו בסעיף 42 .משדר הדוח באינטרנט ירשום את הקצבאות פטורות של בן הזוג הרשום בשדה 101 ולבן/בת הזוג 102.

סעיף 43 – הכנסות פטורות ממקורות אחרים

א. פטור להכנסה מדמי שכירות בנכס ששימש להפקת הכנסה מיגיעה אישית, למי שהגיע לגיל פרישה: (פ.מ.ה. סעיף 9ד(ג))

35% מהכנסה מ"שכירות מוטבת" שקיבלת בשנת המס פטורים ממס. "שכירות מוטבת"- ההכנסה החייבת מדמי שכירות מהשכרת נכס בבעלותך וששימש במישרין להפקת הכנסה מעסק או משלח יד, עד לתקרת ההכנסה כשהוא מוכפל בשיעור הזכאות.
תקרת ההכנסה – הינה הסכום הנקוב בהגדרת קצבה מזכה. הקצבה המזכה בשנת 2021 היא 101,520 ₪ לשנה.
שיעור הזכאות – שיעור של 2% לכל שנת מס שבה שימש הנכס במישרין להפקת הכנסה מיגיעה אישית מעסק או משלח יד בישראל, עד ל-70%.
תנאים לקבלת הפטור:
1 .הינך תושב ישראל והגעת, אתה או בן זוגך לגיל פרישה (גבר גיל 67 אישה גיל 62).
2 .לא היו בידך הכנסות מקצבה, מלוג או אנונה שחלים עליהם הפטורים שבסעיף 9א, 9ב לפקודה. ראה הסבר לסעיף 5 לדוח.
3 .לא היו לך הכנסות מריבית (מפיקדונות ותוכניות חיסכון) שמקבלים עליהן ההקלות ממס כמוסבר בסעיפים 24-22 לדוח.
4 .הפטור ניתן רק לאחד מבני הזוג, לפי בחירתם.
5 .הפטור לא יינתן אם דמי השכירות משולמים על- ידי קרוב, וכן אם השוכר הוא חברה שהמשכיר בעל שליטה בה.
דוגמה:
בשנת 2021 בידך הכנסה בסך 70,000 ₪ מהשכרת חנות ששימשה אותך 20 שנה בעסקך.
תקרת ההכנסה: 70,000 ₪ (קטן מ-101,520 ₪)
שיעור הזכאות 20 שנה 20 * 2% = 40%.
28,000 = 40% * 70,000
הכנסת שכירות מוטבת – 28,000 ₪.
הכנסה פטורה 9,800 ₪ = 28,000 * 35%.
תנאי לקבלת הפטור הוא מילוי הפרטים הנדרשים בנספח ב' לדוח השנתי (טופס 1321).

ב. פטור ממס ליחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה ולתושב חוזר

יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה לפני 1/1/2007 לא זכאי להטבת מס בשנת המס 2012 ואילך (למעט רווחי הון במקרים מסוימים).
יחיד שהפך החל מ-1/1/2007 לתושב ישראל לראשונה ("עולה חדש"), וכן "תושב חוזר ותיק"
יהיה פטור ממס במשך 10 שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל על הכנסותיו מחו"ל וכן יהיה פטור למשך עשר שנים מהגשת דוח על הכנסותיו שהופקו בחו"ל או שמקורן בנכסים בחו"ל ואם חייב בהגשת דוח יהא פטור מלדווח על הכנסות אלו, וכן יהא פטור מהגשת הצהרת הון בגין נכסיו אלו ולמשך תקופה זו.
"תושב חוזר ותיק" הוא מי ששהה בחו"ל למעלה מעשר שנים רצופות כאשר לחוזר בשנים 2009-2007 נקבעה הוראת שעה לפיה ייחשב כתושב חוזר ותיק גם מי ששהה 5 שנים רצופות בחו"ל.
תושב חוזר, שחזר לישראל מיום 1/1/07 ואילך
יהיה זכאי לפטור למשך 5 שנים מחזרתו לארץ על הכנסות מקצבה, מתמלוגים, מדמי שכירות, מריבית ומדיבידנד שמקורן בנכסים מחוץ לישראל שרכש התושב החוזר בתקופת שהותו בחו"ל. כמו כן יהיה זכאי לפטור על הכנסות מריבית, מדיבידנד או מרווח הון "מניירות ערך מוטבים", שהם ניירות שנרכשו לאחר חזרתו לישראל, כחילוף לניירות ערך שנרכשו בידיו בתקופת שהותו בחו"ל למשך 5 שנים מיום החזרה לארץ.
תושב חוזר (שאינו "ותיק") הוא: לגבי תושב ישראל שעזב את ישראל מיום 1/1/09 ואילך – מי ששהה מעל 6 שנים רצופות בחו"ל.
לגבי תושב ישראל שעזב את ישראל עד ליום 31/12/08 מי ששהה מחוץ לישראל מעל 3 שנים וחדל להיות תושב.
הערה: הפטור המוזכר לעיל חל על הכנסות המופקות או נצמחות בחו"ל בלבד.

להלן דוגמאות למקורות הכנסה פטורים אחרים:

ג. החלק הפטור של הכנסות משוק ההון

1. ריבית והפרשי הצמדה פטורים

רשום כאן הכנסות פטורות משוק ההון שלא נכללו בסעיפי ההכנסות החייבות שרשמת בדוח השנתי. בפקדונות ובתוכניות חסכון הצמודים למדד, הפרשי ההצמדה פטורים ממס.

2. ריבית והצמדה על פיקדונות במט"ח לתושבי ישראל

(א) ריבית והצמדה על פיקדונות במט"ח לתושבי ישראל. הכנסה מריבית והפרשי שער שמשלם מוסד בנקאי על פיקדון במט"ח של תושב ישראל, פטורה ממס אם הריבית נובעת מהמקורות הבאים : ק.ת. 1790 12.9.63
(1) מפיצויים עקב רדיפות הנאצים.
(2) מתגמולים בשל זכויות סוציאליות שרכש תושב ישראל על-פי היתר לנרדפי המשטר הנאצי לפי חוק הפיקוח, המשתלמים לו במט״ח (ק.ת. 4946 ,7.7.86)
(3) מקצבת נכים, המשולמת לנכה מלחמת העולם השנייה על-ידי מדינה שהייתה אחת ממעצמות הברית באותה מלחמה, עקב שירות בצבא של אותה מדינה.

(ב) פטור מריבית והצמדה למי שהיה לתושב ישראל לראשונה (עולה חדש)
הכנסה מריבית (כולל הפרשי שער) למי שהיה לתושב ישראל לראשונה (עולה חדש) על פיקדון במט"ח של תושבי ישראל (ק.ת. 2513 ,22.1.70 , ק.ת. 3781 א, 10.11.77) במוסד בנקאי, המשולמת למי שהיה לתושב ישראל לראשונה, פטורה ממס אם לא חלפו עשרים שנה מיום שנעשה תושב ישראל בתנאים הבאים (ק.ת. 6214 ,19.12.04) :
1 .בפיקדון הופקדו רק סכומי כסף שהיו ליחיד מחוץ לישראל לפני שהיה לתושב ישראל.
2. הסכומים הופקדו בפיקדון בתוך 90 יום מיום העברת הכסף לישראל.
3. המבקש הצהיר אצל המנכה (הבנק) בטופס 2402 , בתוך 14 ימים ממועד הפתיחה לראשונה של הפיקדון על היותו תושב ישראל לראשונה.
4. ההכנסה מריבית אינה הכנסה מעסק או ממשלח יד בידיו, אינה רשומה בפנקסי חשבונותיו ואינה חייבת ברישום כאמור.
5. הפיקדון לא שימש למתן הלוואה או כבטוחה להלוואה לקרובו תושב ישראל, או לחברה תושבת ישראל שהוא בעל שליטה בה.

(ג) ריבית והצמדה לתושב חוזר
הכנסה מריבית (כולל הפרשי שער) על פיקדון במט"ח במוסד בנקאי, המשולמת לתושב חוזר, פטורה ממס במשך 5 שנים מיום שהיה לתושב חוזר.
1 .בפיקדון הופקדו רק סכומי כסף שהיו ליחיד מחוץ לישראל לפני שהיה לתושב ישראל, שמקורם אינו ממכירת נכסים בישראל.
2 .הכספים הופקדו בתוך 90 יום מיום העברת הכסף לישראל.
3 .המבקש הצהיר אצל המנכה בטופס 2409 , בתוך 14 ימים ממועד הפתיחה לראשונה של הפיקדון על היותו תושב חוזר.
4 .ההכנסה מריבית אינה הכנסה מעסק או ממשלח יד בידיו, אינה רשומה בפנקסי חשבונותיו ואינה חייבת ברישום כאמור.
5 .הפיקדון לא שימש למתן הלוואה או כבטוחה להלוואה לקרובו תושב ישראל, או לחברה תושבת ישראל שהוא בעל שליטה בה.

3. הפרשי שער וריבית על פיקדון של תושב חוץ

הכנסה מריבית המשולמת על פיקדון במטבע חוץ, לתושב חוץ פטורה ממס בתנאים הבאים:
1 .הפיקדון אינו רשום בספרי מפעל הקבע של תושב החוץ בישראל ואינו חייב ברישום כאמור והכנסה מריבית אינה הכנסה מעסק או ממשלח יד.
2 .לתושב החוץ אין שותפים בפיקדון שאינם תושבי חוץ.
3 .הפיקדון לא שימש למתן הלוואה או כבטוחה להלוואה שנתן הבנק לקרוב של תושב החוץ או לחברה שתושב החוץ בעל שליטה בה, אם הם תושבי ישראל.
4 .המבקש יצהיר אצל המנכה (הבנק) בטופס 2402 , בתוך 14 ימים ממועד הפתיחה לראשונה של הפקדון על היותו תושב חוץ.

4. הפרשי הצמדה וריבית בגובה הפרשי הצמדה שקיבל יחיד שלא במישור העסקי

הפרשי ההצמדה המפורטים להלן פטורים ממס, אם קיבל אותם יחיד שלא במישור העסקי (פ.מ.ה. סעיף 16ב, קובץ תקנות 4620 ,22.4.84)
(א) הפרשי הצמדה שנוספו לפיצויים בגין הפקעת נכס (קרקע או בניין), או בגין שינוי תוכנית מתאר שפגע בשווי נכס מקרקעין.
(ב) הפרשי הצמדה שנוספו בעסקה של מכירת נכס שלא שייך לעסק.
(ג) הפרשי הצמדה שנוספו להחזר של תשלום יתר ששולם עבור הוצאה פרטית (למשל, חשבון מים או חשמל שנגבה ביתר, בגין צריכה פרטית בבית).
(ד) הפרשי הצמדה שנוספו לפיצויים בגין תביעת נזק גופני או נזק ברכוש, ובלבד שאינו קשור לעסק.
(ה) הפרשי הצמדה שנוספו להחזר סכומים בשל ביטול עסקה שלא נעשתה במסגרת העסק שלך (כגון ביטול רכישת דירה).
(ו) הפרשי הצמדה שקיבלת על הלוואה שנתת ליחיד, בתנאי:
1) שההלוואה אינה קשורה לעסקך וגם לא לעסקו של הלווה.
2) המצאת אישור בכתב מפקיד השומה המנהל את תיקו של הלווה שלפיו הפרשי ההצמדה אינם מותרים ללווה כהוצאה בעסק ואינם ניתנים לזקיפה לעלות נכסיו של הלווה בעסק. אם אין ללווה תיק במס הכנסה, עליך להביא תצהיר מהלווה כי אין לו תיק במס הכנסה.
(ז) הפרשי הצמדה שנוספו לסכומים שקיבלת מהמוסד לביטוח לאומי בפיגור, בתנאי שהסכומים עצמם פטורים ממס, כגון: קצבת שאירים, קצבת נכות וכו', וכן הפרשי הצמדה ששולמו כתוספת לפיקדון שהוחזר על-ידי בית המשפט.
(ח) הפרשי הצמדה על יתרות זכות של חקלאי באגודה שיתופית פטורים בחלקם, בתנאים מסוימים.
(ט) הפרשי הצמדה שהתקבלו כצמוד לפיקדון שניתן לבית אבות והמוחזר לנותן או ליורשים, יהיו פטורים ממס, אם נתקיימו התנאים כאמור בצו (ק.ת. 5055 ,23.9.87)

5 .הפרשי הצמדה וריבית על הלוואה של בעל שליטה (ק.ת. 5917 ,13.8.98)

הפרשי הצמדה וריבית על הלוואה שנתן בעל שליטה לחברת מעטים, שהוא אחד מבעלי השליטה בה, פטורים ממס עד לתקרת סכום מסוים, לפי התנאים המפורטים בתקנות מס הכנסה (פטור ממס על הפרשי הצמדה בשל יתרה מזכה של בעל שליטה) התשנ"ח-1998.
בעל שליטה יהיה פטור ממס בגין סכומים אלה, רק אם ימלא נספח לחישוב הפרשי הצמדה, מאושר בידי רואה חשבון ויצרפו לדוח.

ד. זכיות, פרסים, ירושות ומתנות

ככלל, הכנסות מהימורים, הגרלות ופעילות נושאת פרסים חייבות במס. רשום כאן סכומים שקיבלת בשנת המס שאינם חייבים במס, כגון פרס שאינו תמורה בעד עבודה, סכומי זכייה פטורים (ראה הסבר בסעיף 27 בחלק ה), מתנות שלא חל עליהן רווח הון, מתנות שלא ממעביד, וכן מתנות מקרוב משפחה – אם המתנה ניתנה בתום לב. ירושות אינן חייבות במס הכנסה.

ה. סכומים ששולמו כמלגה לסטודנט או חוקר (פ.מ.ה. סעיף 9(29))

סכומים שולמו כמלגה לסטודנט או חוקר, בתקופת לימודיו במוסד לימוד ומחקר פטורים ממס. אצל חוקר הפטור יינתן עד לסכום תקרה של 97,000 ₪ בשנת 2021 .
"חוקר" הוא מי שמלאו לו 18 שנים והוא משמש 5 שנים לפחות חוקר במכון מחקר תורני ולומד במכון בתחומי פעילותו או מי שהוא בעל תואר אקדמי ראשון לפחות ממוסד להשכלה גבוהה בישראל או ממוסד אקדמי בחו"ל המוכר על-ידי משרד החינוך, המשמש חוקר במוסד מחקרי ולומד במוסד המחקרי בתחומי פעילותו. אם סכום ששולם כמלגה עולה על תקרת הפטור, יירשם הסכום החייב בסעיף 3 לדוח.

ו. סכומים שנכה ברגליו מקבל על-פי דין להחזקת רכבו (פ.מ.ה. סעיף 9(6א))

סכומים אלה פטורים ממס.

ז. תקבולים עקב רדיפות הנאצים

התקבולים פטורים ממס, בין אם נתקבלו מהמדינה ובין אם מממשלות זרות פ.מ.ה סעיף 9(6).

ח. הטבות סוציאליות ותגמולים

סכומים שמשלם המוסד לביטוח לאומי למי שהוכרו כאסירי ציון ולבני משפחותיהם של אסירי ציון והרוגי מלכות (פ.מ.ה. סעיף 9(6ד)).

ט. סכומי ביטוח סוציאלי המתקבלים מחוץ לארץ

סכומים אלה פטורים ממס בישראל אם הם פטורים ממס במדינה המשלמת. תקבולים כאמור שאינם חייבים במס מכוח אמנה שבה נקבע כי התקבולים חייבים במס בארץ המושב (צו מס הכנסה (פטור ממס על תקבולי ביטוח סוציאלי מחוץ לישראל) התשל"ז-1976)

י. סכומים שהתקבלו כפיצוי הלנת שכר (פ.מ.ה. סעיף בפקודה 9(21))

הפיצוי שקיבל עובד בשל הלנת שכר על-פי חוק הגנת \ השכר, פטור ממס בגבולות סכום הפרשי הצמדה וריבית על השכר המולן, אך מי שהכנסתו החייבת בחודש כלשהו בשנתיים שלפני קבלת הפיצוי עלתה על סכום התקרה המתעדכנת מדי פעם בפעם (8,160 לשנים 2021 ,2020 ,2019 ,8,040 לשנים 2016-2018) ישלם כמס את 'מרכיב המס בפיצוי' – אותו חלק מהפיצוי שיתקבל בשל חלק מהשכר המולן שהיה משתלם כמס אילו המשכורת הייתה משתלמת במועד.

יא. דמי מזונות

דמי מזונות, שמקבלים אישה או גבר גרושים מבני זוגם לשעבר או מבן הזוג שחיים בנפרד ממנו, פטורים ממס. כמו כן פטורים ממס דמי מזונות שמקבלים בעד ילדים, מההורה האחר, או תשלום שמקבל יחיד, לרבות בעד ילדים, מהמוסד לביטוח לאומי, על-פי חוק המזונות (הבטחת תשלום) תשל"ב 1972 (פ.מ.ה. סעיף בפקודה 9(22)).

יב. מענק פרישה מעבודה

חלק המענק הפטור ממס (ראה סעיף 5 בחלק ג׳).

יג. פטורים ממס שבח

בחוק מסוי מקרקעין נקבעו מספר פטורים ממס שבח כשהשכיח שבהם הוא הפטור במכירת דירת מגורים מזכה (פרק חמישי 1 לחוק).

פטור לדירת מגורים מזכה

להלן התנאים המצטברים לזכאות לפטור ממס שבח:

הדירה עונה להגדרת דירת מגורים כהגדרתה בסעיף 1 לחוק:
1 .בניית הדירה נסתיימה – יודגש כי דירה שבנייתה טרם נסתיימה, גם אם הקבלן התחייב לסיים בנייתה, לא תיחשב כדירת מגורים לצורך קבלת הפטור
2 .הדירה בבעלות או בחכירת יחיד ולא חברה
3 .הדירה אינה מהווה מלאי עסקי אצל המוכר
4 .הדירה משמשת למגורים, או מיועדת למגורים לפי טיבה

דירת המגורים הנה דירת מגורים מזכה
הדירה "שימשה בעיקרה למגורים" באחת משתי החלופות הבאות:
1 . 80% מהתקופה הנמדדת מתאריך 1.1.98 ועד ליום המכירה.
2 .ארבע שנים שקדמו למכירה.

תנאים מוקדמים נוספים:
1 .על המוכר לבקש את הפטור במפורש (הבקשה משולבת בטופס ההצהרה- 7000 או בטופס 2988).
2 .המבקש ליהנות מן הפטור חייב למכור את כל זכויותיו בדירת המגורים. אם המוכר מכר חלק מזכויותיו בדירה ולא את כולה, או שהמוכר הותיר בידיו זכויות, כגון זכות הבעלות עם החכרת הדירה, המוכר לא יהיה זכאי לפטור ממס שבח בעת מכירתה.
3 .על המוכר לעמוד בהגדרת תושב ישראל כפי שמופיע בפקודת מס הכנסה או שהינו תושב חוץ שיש בידיו אישור מרשויות המס שבמדינת תושבותו לפיו אין בבעלותו דירה באותה מדינה.
4 .הפטור יינתן עד לשווי התקרה. השווי שמעל התקרה יחויב במס לפי החלק היחסי שהוא מהווה מכלל שווי המכירה.

המוכר זכאי לפטור לפי אחד מהמסלולים הבאים (החל מיום 1.1.14 ובהתאם להוראות תיקון 76) :

1 .פטור לדירה יחידה – 49ב(2) בתנאים הבאים:

1 .הדירה הנמכרת היא דירתו היחידה של המוכר בישראל ובאזור
2 .המוכר הוא בעל הזכות בדירה במשך 18 חודשים לפחות מיום שהייתה לדירת מגורים
3 .המוכר לא מכר דירה אחרת בפטור זה ב-18 חודשים הקודמים
4 .הנכס הנמכר לא היה דירה בשכירות מוגנת/דירה שחלקו של המוכר בה לא עלה על 1/3 וזאת בעת מכירת דירה אחרת בפטור לפי סעיף 49ב(2)
5 .לעניין תנאי מספר 1 הרי שלא יביאו במניין הדירות את אותן דירות נוספות המנויות בסעיף 49ג וסעיף 49ד:
הדירה הנוספת לדירה הנמכרת היא דירה חליפית שנרכשה ב- 24 חודשים שקדמו למכירה נשואת הפטור.
הדירה הנוספת מושכרת בשכירות מוגנת לפני 1/1/1997.
חלקו של המוכר בדירה הנוספת אינו עולה על 1/3 .ולגבי דירה שהתקבלה בירושה אינו עולה על 1/2.
הדירה הנוספת התקבלה בירושה ועומדת בתנאי סעיף 49ב(5)(א)+ב כמפורט בהמשך
הדירה הנוספת היא דירה שבבעלות חברה אשר למוכר זכויות בה בחלק שאינו עולה על 1/3 ולגבי ירושה 1/2 או שהיא מהווה מלאי עסקי (סעיף 49ד).

2 .פטור לדירה שהתקבלה בירושה – 49ב(5) בתנאים הבאים:

1 .המוכר הוא בן זוגו של המוריש, או צאצא של המוריש או בן זוג של צאצא של המוריש.
2 .לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד.
3 .אילו המוריש עדיין בחיים ומוכר את הדירה היה זכאי לפטור.

3 .פטור חד פעמי במכירת שתי דירות – 49ה בתנאים הבאים:

1 .במועד המכירה של הדירה הראשונה נשואת הפטור יש בבעלות המוכר דירה אחת נוספת בלבד.
2 .המוכר מכר את הדירה הנוספת בפטור תוך שנה ממכירת הדירה הראשונה (נשואת הפטור לפי 49ה).
3 .סכום שווי שתי הדירות יחד לא עולה על הסכום שנקבע בסעיף (להלן תקרת שווי שתי הדירות).
4 .המוכר רכש בשנה שלפני מכירת הדירה הנוספת או ירכוש בשנה שלאחר מכירתה דירה אחרת (דירה חלופית) בסכום השווה ל-3/4 לפחות משווי שתי הדירות הנמכרות.
5 .אם התקיימו הסעיפים הנ"ל למעט סעיף 3 (במקרה ששווי שתי הדירות עולה על הסכום שנקבע בסעיף) וסכום שווי שתי הדירות לא עלה על התקרה של שווי מרבי שנקבע בסעיף יינתן פטור במכירת הדירה הראשונה בגובה ההפרש שבין תקרת שווי שתי הדירות ושווי הדירה הנוספת. יתרת שווי המכירה שאינה פטורה תחויב במס לפי חלקה היחסי משווי המכירה כמכירת זכות שאינה דירת מגורים מזכה פטורה (דהיינו חייבת ליניאריות רגילה/מוטבת).
* מכיוון שהפטור ניתן במכירת הדירה הראשונה והתנאים לפטור צריכים להתקיים לאחר המכירה הרי שבשלב הראשון תחויב המכירה והמס יוקפא לבקשת המוכר וזאת עד להתקיימות התנאים העתידיים.

דגשים לזכאות לפטור

עיקרון התא המשפחתי
לצורך מתן הפטור, יראו במוכר ובבני משפחתו, הכוללים את בן/בת הזוג, ידוע/ה בציבור וילדיו שאינם נשואים עד גיל 18 , כמוכר אחד, כך, אם אחד מבני המשפחה הללו מכר דירת מגורים בפטור ממס שבח בעבר, יראו את כל התא המשפחתי כאילו כל אחד מהם מכר דירה פטורה.
*תשומת הלב לפסיקה מנחה בעניין הפרדה רכושית של בני זוג.

סייג לדירה שנתקבלה במתנה
מוכר דירה שנתקבלה במתנה , חייב גם לעמוד בתקופת "צינון" לפני שיהיה זכאי לפטור. להלן תקופות הצינון שמתחילות מיום קבלת הדירה:
1 .בדירה שלא שימשה דרך קבע למגורי מקבל המתנה: תקופת "צינון" של 4 שנים
2 .בדירה ששימשה דרך קבע למגורי מקבל המתנה: תקופת "צינון" של 3 שנים
3 .אם לפחות מחצית ממחיר הדירה (50%) נתקבל במתנה בתוך שלוש שנים שקדמו לרכישתה יראו את כל הדירה כאילו התקבלה במתנה ויחולו על מכירתה ההוראות דלעיל.
4 .מוכר שקיבל את הדירה לפני שמלאו לו 18 שנים, תתחיל לגביו תקופת הצינון מיום שמלאו לו 18.

מכירת דירת מגורים מזכה כולל זכויות בניה – סעיף 49ז

אם נמכרת דירת מגורים מזכה שהתמורה ממכירתה הושפעה מזכויות בנייה קיימות או צפויות בלתי מנוצלות, המוכר יהיה זכאי לפטור (אם עמד בתנאי הזכאות כפי
שפורטו לעיל) בגובה שווי הדירה ללא זכויות הבנייה. אם שווי זה נמוך מסכום תקרת הפטור שנקבע בחוק, בסעיף 49ז(א)(2) המוכר יהיה זכאי לפטור נוסף בשל זכויות הבנייה בסכום של שווי הדירה ללא זכויות הבנייה או בסכום ההפרש שבין סכום התקרה לשווי הדירה – לפי הסכום הנמוך.
יתרת סכום שווי המכירה לאחר הפחתת הסכומים הפטורים תחויב במס שבח בלינאריות רגילה/מוטבת.
בכל הקשור לשומת מס שבח וסכומי התקרות המעודכנים ניתן לקבל הסברים נוספים בחוברת דע זכויותיך וחובותיך – מדריך למוכר/רוכש זכות במקרקעין.