ניכויים והוצאות מוכרות – מס הכנסה

סעיף 17 לפקודה – הניכויים המותרים
הניכויים המותרים [11(1)(א)-(ח) (י)(יי)(כ)] (תיקון מס' 17) תשל"ב-1972
17.    לשם בירור הכנסתו החייבת של אדם ינוכו, זולת אם הניכוי הוגבל או לא הותר על פי סעיף 31, יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד, לרבות – סעיף 17(1) עד 17(15)

סעיף 31 לפקודה :
תקנות בדבר ניכוי הוצאות (תיקון מס' 6) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 17) תשל"ב-1972
31.    שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות – בין דרך כלל ובין לסוגים של נישומים – בדבר הגבלתו או אי-התרתו של ניכוי הוצאות מסויימות לפי סעיפים 17 עד 27, ובמיוחד בדבר –
(1)  שיטת החישוב או האומד של ההוצאות;
(2)  סכומי ההוצאות שיותרו בניכוי, או שיעוריהן;
(3)  התנאים להתרת ההוצאות;
(4)  דרכי הוכחת ההוצאות.

סעיף 17(1) – ריבית והפרשי הצמדה
ריבית והפרשי הצמדה (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 26) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 54)  תשמ"ב-1982
(1)  (א)   סכומים המשתלמים בתור ריבית או הפרשי הצמדה על כסף שלווה, אם נוכח פקיד השומה שהם משתלמים על הון ששימש בהשגת הכנסה;
(ב)   נישום התובע ניכוי ריבית או הפרשי הצמדה על פי פסקת משנה (א) בשנה שבה קיבל ריבית או הפרשי הצמדה פטורים ממס על פי סעיף 9(24), לא יותר לו לניכוי סכום השווה לסכום הריבית והפרשי ההצמדה הפטורים כאמור, למעט הגבוה משני אלה:
(1)    סכום שקיבל בשל מס יתר ששילם משום שפקיד השומה דרש ממנו לשלמו או שנוכה ממנו במקור;
(2)    סכום שקיבל בשל אותו חלק ממס היתר שאינו עולה על 15% מהמס המגיע ממנו על פי שומתו העצמית;

סעיף 17(2) – דמי שכירות
(2)  דמי שכירות ששילם שוכר קרקע או בנין שהיו תפוסים בידו לשם השגת ההכנסה;

סעיף 17(3) – תיקונים
(3)  סכומים שהוצאו לתיקונים של חצרים, מוצבה או מכונות, ששימשו בהשגת ההכנסה, וכן לחידושם, לתיקונם או לשינויים של כלי מלאכה, כלי שרת או חפצים ששימשו כאמור;

סעיף 17(4) – חובות רעים
(4)  חובות רעים שנתהוו בעסק או במשלח-יד והוכח להנחת דעתו של פקיד השומה, שהחובות נעשו רעים בשנת המס, וכן חובות מסופקים במידה שנאמדו, להנחת דעתו של הפקיד, כחובות שנעשו רעים בשנת המס, אף אם זמן פרעונם של החובות הרעים או המסופקים חל לפני תחילתה של שנת המס; אלא שכספים שנגבו בשנת המס לחשבון סכומים שנמחקו או שנוכו לפני כן בשל חובות רעים או מסופקים, ינהגו בהם לענין פקודה זו כמו בתקבוליו של העסק או משלח-היד לאותה שנה;

סעיף 17(5) – תשלומי מעביד לקופת גמל (תיקון מס' 13) תשכ"ח-1968 (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004 (תיקון מס' 148) תשס"ה-2005
(5)  סכומים ששילם מעביד – בתנאים ובשיעורים שנקבעו לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל בתור השתתפות שנתית סדירה לקופת גמל וכן סכומים בשיעורים ובתנאים כאמור אך בשינויים המחוייבים על פי הענין ששילם מעביד למדינה, לרשות מקומית או לגוף אחר שקבע שר האוצר לענין זה, לשם שמירת זכות הפנסיה של עובדו וכן כל סכום או חלק ממנו ששילם מעביד – באישור המנהל – לקופת גמל כאמור או למוסד או לגוף כאמור שלא בתור השתתפות שנתית סדירה;

סעיף17(5א) תשלומים לקרן השתלמות לעצמאים (תיקון מס' 108)  תשנ"ו-1995 (תיקון מס' 231) תשע"ז-2016
(5א)        סכומים ששילם יחיד לקרן השתלמות לעצמאים לא יעלו על 4.5% מהכנסתו הקובעת; לענין זה –       
"הכנסה קובעת" – הכנסתו החייבת של היחיד מעסק או ממשלח יד, לפני הניכוי לפי פסקה זו, ועד לסכום של 156,000 שקלים חדשים בשנה;
(תיקון מס' 148) תשס"ה-2005
       "קרן השתלמות לעצמאים" – קרן השתלמות המיועדת ליחיד שיש לו הכנסה מעסק או ממשלח יד;

סעיף 17(6) – נזקי טבע
(6)  הוצאות בנקיטת אמצעים למניעת סחף-קרקע ונגד שטפונות ופגעי טבע אחרים שייקבעו;

סעיף 17(7) – התקפות מהאויר
(7)  הוצאות בנקיטת אמצעי זהירות מפני התקפות מן האוויר;

סעיף 17(8) – פחת
(8)  ניכוי בעד פחת כאמור בסימן ב';

סעיף 17 (9) – הטבות באגודה שיתופית
(9)  סכומים שאגודה שיתופית החזירה לחבריה בתור הטבה שנתית, לפי יחס עסקאותיה עם כל חבר, ובלבד –
(א)   שלא יותר ניכוי בסכום העולה על אותו חלק מהכנסתה החייבת לפני החזרת ההטבה, שיחסו לכלל הכנסתה החייבת הוא כיחס סכום עסקאותיה עם חבריה לסך-כל עסקאותיה;
(תיקון מס' 142) תשס"ה-2004
(ב)   שההטבה ניתנה לחברים תוך תשעה חדשים מתום שנת החשבון שאליה היא מתייחסת או במועד מאוחר יותר שקבעו המנהל;
(ג)    שהטבות ייחשבו כאילו נתקבלו על ידי החברים ביום תום שנת החשבון שאליה הן מתייחסות;

סעיף 17(11) – הוצאות הכרוכות בתשלום המס (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975
(11) (א)   הוצאות בקשר להכנת הדו"חות והטיפול בקשר למס בכל הליכי שומה וערעור, אולם אם קבעו בית המשפט או ועדה לקבילות פנקסים שהיה בערעור או בערר משום הטרדה ולא היה צידוק סביר להגשתם לא יותרו הוצאות משפטיות הכרוכות בהם; נפסקו הוצאות משפטיות לטובת הנישום, יופחת סכום ההוצאות שנפסק מסכום ההוצאות שתבע;
(ב)   הוצאות כאמור בפסקה זו לא יותרו בקשר להכנסות מעסק או משלח יד שלגביהם לא נוהלו פנקסי חשבונות או אם הדו"ח לא בוסס על פנקסי חשבונות;

סעיף 17(12) דמי שכירות שמשלם יחיד שעבר זמנית (תיקון מס' 43) תשמ"א-1981
(12) דמי שכירות ששילם יחיד בעד דירה ששכר בישראל ושאליה עבר לגור לרגל עבודתו או עיסוקו, במשך חמש שנים מיום שעבר לגור בדירה האמורה; דמי שכירות אלה יותרו לניכוי מדמי השכירות שהוא מקבל בשל השכרת דירת הקבע שלו באותה תקופה;

סעיף 17(13) דמי לינה או שכירות באזור פיתוח
(תיקון מס' 25) תשל"ז-1977
(13) (א)   סכומים ששילם נישום בעד לינה או שכירת דירה באזור שנקבע כשטח פיתוח על פי סעיף 11 ("שטח פיתוח" – כל אחד מאלה:
(1)   אזור יהודה, שומרון וחבל עזה;
(2)   כל מקום צפונה מקו הרוחב 270;
(3)   כל מקום דרומה מקו הרוחב 070, לרבות אזור ים המלח),
אשר בו עובד הנישום דרך קבע אך אינו גר בו עם משפחתו שעמה היה גר אילולא עבד שם;
(ב)   שר האוצר רשאי לקבוע את תקרת הסכום שיותר לניכוי על פי פסקת משנה (א) ואת תקופת הניכוי;

תקנות מס הכנסה (ניכויים בשל דמי לינה או שכירת דירה באיזור פיתוח),
ניכוי בעד לינה או שכירת דירה
1.       (א)  סכומי הניכוי בעד לינה או שכירת דירה כאמור בסעיף 17(13)(א) לפקודה לא יעלו –
(1)   בעד הוצאות לינה ללילה – על סכום שמשרד התיירות קבע למלון בעל שלושה כוכבים לרבות המסים החלים על לינה זו;
תק' (מס' 2)  תשמ"ג-1983
(2)   בעד שכירת דירה – על הסכום לכל חודש בשנת המס כמפורט בתוספת.
          (ב)  משך הניכוי לא יעלה על תקופה של שלוש שנים מיום שהחל הנישום לעבוד דרך קבע בשטח פיתוח, ובלבד שאם הפסיק את עבודתו כאמור למשך שנה לפחות והתחיל לעבוד מחדש בשטח הפיתוח, יתחיל מנין תקופת הניכוי מחדש.
תוספת – הסכום המתואם לחודש שכירות דירה
בשנת 2021 – 1,790 ש"ח
בשנת 2020 – 1,800 ש"ח
בשנת 2019 – 1,790 ש"ח
בשנת 2018 – 1,770 ש"ח
בשנת 2017 – 1,770 ש"ח
בשנת 2016 – 1,770 ש"ח
בשנת 2015 – 1,790 ש"ח

סעיף 17(14) ניכויים אחרים (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975
(14) ניכויים אחרים שייקבעו בתקנות לפי פקודה זו;

סעיף 17(15) – היטל רווחי נפט (תיקון מס' 184) תשע"א-2011 (תיקון מס' 208) תשע"ו-2015
(15) היטל רווחי נפט או היטל רווחי יתר, ששולם לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע"א-2011, על ידי מי שחב בו לפי אותו חוק.

סעיף 18(א) סייגים לניכוי הוצאות מסויימות [11(5)(6)(7)] (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 148) תשס"ה-2005
18.    (א) מענק פרישה, דמי חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, דמי מחלה והוצאות אחרות כיוצא באלה – ניכויים לפי סעיף 17 יותר רק בשנת המס שבה שולמו לזכאי להם או לקופת גמל ובלבד שתשלומים כאמור ששולמו לקופת גמל לגבי החודש האחרון של שנת המס יראו כאילו שולמו בתוך שנת המס אם שולמו לה תוך חודש מתום שנת המס.

סעיף 18(ב) – (תיקון מס' 66) תשמ"ה-1985
           (ב)  הכנסת עבודה, דמי ניהול, הפרשי הצמדה או ריבית, או תשלומים אחרים, שמשלמת חברה שהיא בשליטתם של לא יותר מחמישה בני אדם כמשמעותה בסעיף 76 לאחד מחבריה שהוא בעל שליטה כמשמעותו בסעיף 32(9) – ניכוים לפי סעיף 17 בשנת מס מסויימת יותר אם שולמו לו באותה שנת מס או שהוא כלל אותם בדו"ח על הכנסותיו לאותה שנת מס והמס עליהם נוכה לפי תקנות הניכויים ממשכורת לא יאוחר משלושה חדשים לאחר תום שנת המס או תקופת השומה המיוחדת, לפי הענין, והועבר לפקיד השומה בתוך 7 ימים מיום הניכוי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס או תקופת השומה המיוחדת ועד מועד הניכוי.

סעיף 18(ב1) – (תיקון מס' 71)  תשמ"ז-1986
           (ב1)        שר האוצר רשאי לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, שהוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על סוגי תשלומים המהווים הכנסה פטורה בידי בעל שליטה, ורשאי הוא באישור כאמור להתנות את קביעתו בתנאים.
           (ג)   כללה הכנסתו של אדם הכנסה שלגביה נקבע שיעור מס מיוחד או שהיא פטורה ממס (להלן – הכנסה מועדפת), ההוצאות שבהן עמד אותו אדם לשם השגת ההכנסה המועדפת יותרו לניכוי לפי סעיף 17 רק כנגד הכנסה זו; לא ניתן לקבוע את ההוצאות כאמור, ינוכה כנגד ההכנסה המועדפת חלק יחסי מן ההוצאות שבהן עמד בייצור כלל הכנסתו, כיחס ההכנסה המועדפת לכלל הכנסתו; אך רשאי שר האוצר להורות על אופן חלוקה אחר של ההוצאות אם ראה לעשות כן לפי הנסיבות.

סעיף 18(ד) – (תיקון מס' 61)  תשמ"ד-1984
           (ד)  (1)   בסעיף זה – "יחידת עבודה" –
(1)    מבנה שמשך בנייתו עולה על שנה כולל מרכיביו שמשך ביצועם כאמור ולרבות עבודות כאמור בפסקה (2) המהוות חלק ממנו, ואם הוא נכס הון – כשטרם החל לשמש בייצור הכנסה במחצית הראשונה של שנת המס או תקופת השומה המיוחדת, והכל בין שההכנסה ממכירתו היא הכנסה לפי סעיף 2(1) ובין שהיא ריווח הון או שבח;
(2)    עבודות חפירה, ביוב, סלילת כבישים או דרכים, ועבודות עפר – שמשך ביצועם עולה על שנה;
(תיקון מס' 67)  תשמ"ה-1985
"הוצאות ריבית" – ריבית והפרשי הצמדה המותרים בניכוי על פי סעיף 17 וכן ריבית והפרשי הצמדה בשל הון ששימש לבנייה או לרכישה של נכס הון, בניכוי הכנסה מריבית והפרשי הצמדה על הלוואות שניתנו למוסד כספי, למדינה, לרשות מקומית, לחברה ממשלתית, לחברת בת ממשלתית, או לאדם אחר שקבע שר האוצר.
(תיקון מס' 69)  תשמ"ו-1986
"הכנסות אחרות" – הכנסות שלא מאחד מאלה:
(1)    מכירת יחידת עבודה;
(2)    מכירת קרקע;
(3)    ריבית והפרשי הצמדה על הלוואות שניתנו למוסד כספי, למדינה, לרשות מקומית, לחברה ממשלתית, לחברת בת ממשלתית, או לאדם אחר שקבע שר האוצר;
(4) (א)   בתקופת תחולתו של חוק מיסוי בתנאי אינפלציה – מכירת נכס הון שאיננו ניירות ערך נסחרים בלתי מוגנים כמשמעותו בחוק האמור;
(תיקון מס' 164) תשס"ח-2008
(ב)   בתקופת תחולתו של חוק תיאומים בשל אינפלציה – מכירת נכס קבוע כמשמעותו בחוק האמור;
(תיקון מס' 164) תשס"ח-2008
(ג)    בתקופה שלאחר תחולתו של חוק תיאומים בשל אינפלציה – מכירת נכס כהגדרתו בסעיף 104; ובלבד שלגבי הכנסה מניירות ערך כאמור בפסקה זו, יובא בחשבון ההכנסות האחרות רק סכום שינוי הערך שלהם או הריווח מהם, לפי הענין;
"מוסד כספי" –
(1)    חברה או אגודה שיתופית העוסקת בקבלת פקדונות כספיים בחשבונות עובר ושב על מנת לשלם מהם בשיק לפי דרישה;
(2)    חברה המשתמשת כדין במלה "בנק" כחלק משמה, למעט חברה ששמה מאזכר חברה או אגודה שיתופית שפסקה (1) חלה עליה;
"הוצאות הנהלה וכלליות" – כל הוצאה שאיננה בגדר הוצאות ריבית והנישום איננו נוהג ליחסה במישרין ליחידת עבודה, לקרקע או להכנסות אחרות.
(2)   נישום שעיסוקו הוא בנייה של יחידות עבודה, שבשנת מס פלונית היו לו או שהיו בביצועו יחידות עבודה או קרקע שהיא מלאי עסקי, ייזקפו הוצאות ההנהלה וכלליות והוצאות ריבית שהיו לו באותה שנת מס לכל יחידת עבודה או קרקע כאמור, כלהלן:
(א)   לכל יחידת עבודה ייזקף חלק יחסי מהוצאות הנהלה וכלליות, שהוא כיחס שבין סכום ההוצאות שהוציא הנישום בשנת המס לביצוע אותה יחידת עבודה, לבין סך כל ההוצאות שהוציא באותה שנת מס לביצוע כל יחידות העבודה בתוספת סכום ההכנסות האחרות שהיו לו בשנת המס;
(ב)   (1)   לכל יחידת עבודה או קרקע ייזקף חלק יחסי מהוצאות הריבית שהוא כיחס שבין סך כל ההוצאות המצטברות שהוציא הנישום עד תום שנת המס לביצוע אותה יחידת עבודה או לרכישת אותה קרקע, לבין סך כל ההוצאות המצטברות שהוציא עד תום שנת המס לביצוע כל יחידות העבודה ולרכישת כל הקרקעות בתוספת סכום ההכנסות האחרות שהיו לו בשנת המס; לענין זה, "הוצאות לביצוע יחידת עבודה ולרכישת קרקע" – לרבות הוצאות שיש לזקפן ליחידת עבודה ולקרקע על פי סעיף זה, עד תום שנת המס הקודמת;
(2)   יתרת הוצאות ריבית שלא נזקפה כאמור בפסקה (1) תותר בניכוי כך שחלק ממנה, שהוא כיחס שבין הכנסה מועדפת כמשמעותה בסעיף 18(ג) לסך כל ההכנסות האחרות ייוחס להכנסה המועדפת כאמור.

סעיף 18(ה) (תיקון מס' 21) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 54) תשמ"ב-1982 (תיקון מס' 66) תשמ"ה-1985
           (ה)  הכנסה של תושב חוץ שיש לנכות ממנה מס על פי סעיפים 164 או 170 – ניכויה לפי סעיף 17 בשנת המס שאליה היא מתייחסת יותר רק אם שולמה בה או שהמס עליה נוכה לא יאוחר משלושה חדשים לאחר תום שנת המס או תקופת השומה המיוחדת, והועבר לפקיד השומה תוך 7 ימים מיום הניכוי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס או תקופת השומה המיוחדת ועד מועד הניכוי.

סעיף 20(א) סמכות לקבוע כללים בדבר ניכויים מסויימים
(תיקון מס' 60)  תשמ"ד-1984
20.    (א) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע כללים בדבר ניכוי של סכומים כמפורט להלן, כולם או מקצתם, משך תקופתו ושיעורו השנתי:
(1)   סכומים ששילם בעלו של בנין המושכר כולו או חלקו בשכירות מוגנת בשל פינוי דייר מוגן, או כהשתתפות בבניית המדרכה או הכביש שליד הבנין או הניקוז הקשור לבנין וכיוצא באלה;
(2)   סכומים ששילם חוכר מקרקעין בשל החכירה או בשל השקעה במקרקעין החכורים או בקשר אליהם;
(3)   סכומים שהוציא נישום לצורך שינטוע;
(4)   הוצאות הוניות אחרות.

כללי מס הכנסה (ניכויים מסויימים לבעלי בתים המושכרים בשכירות מוגנת), תשל"ח-1977
           בתוקף סמכותי לפי סעיף 20 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני קובע כללים אלה:
ניכוי דמי פינוי כללים תשמ"ו-1986
1.       (א)  דמי פינוי ששילם בעלו של מושכר (להלן – הנישום) בשל פינוי דייר מוגן מהמושכר שרכשו כשהוא פנוי או רכשו תפוס והפינוי הוא לאחר תום שלוש שנים מיום רכישתו, יותרו בניכוי כך:
קיבל הנישום באותה שנת מס דמי מפתח בשל השכרת בנין כלשהו ינכה את דמי הפינוי תחילה כנגד דמי המפתח ואם סכום דמי המפתח הוא פחות מ-50% מדמי הפינוי, יותר ניכוי של סכום נוסף עד לסכום המשלים את דמי המפתח ל-50% מדמי הפינוי, כנגד דמי שכירות שקיבל מבנינים שהוא משכיר, והיתרה תנוכה בשנים הבאות; ובלבד שאם קיבל הנישום בשנים הבאות דמי מפתח, תנוכה היתרה מדמי המפתח תחילה.
           (ב)  דמי פינוי ששילם נישום בשל פינוי דייר מוגן ממושכר שרכשו כתפוס ופונה לפני שחלפו שלוש שנים מיום רכישתו, יותרו בניכוי, החל בשנת המס שבה שולמו, לפי שיעור הפחת הקבוע לאותו נכס על פי הפקודה; ובלבד שאם נתקבלו בשנה פלונית דמי מפתח מהמושכר ינוכו דמי הפינוי, על פי השיעור האמור, מדמי המפתח תחילה. סייג לניכוי כשהבנין נמכר או נהרס לאחר פינויו כללים תשמ"ו-1986
2.       על אף האמור בסעיף 1, אם תוך שנתיים מפינויו של דייר מוגן נמכר או נהרס המושכר או הוגשה בקשה לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, לקבלת היתר להריסתו או שהמושכר נשאר פנוי ברוב שטחו, יותר ניכוי דמי הפינוי אך ורק כנגד דמי מפתח או דמי שכירות שנתקבלו מהשכרתו מחדש של אותו מושכר ובכפוף לסדר הניכוי כאמור בסעיף 1, ותקרה של 50% מדמי הפינוי ששילם בשל המושכר האמור.
סייג לתחולת סעיפים 1 ו-2 כללים תשל"ח-1978
3.       האמור בסעיפים 1 ו-2 יחול על מושכר שהושכר לפני יום י"ג בניסן תשי"ח (1 באפריל 1958) וכן על מושכר שהושכר לאחר המועד האמור אם קיבל בעל הבית דמי מפתח בשל זכות הדיירות שהעניק.
ניכוי הוצאות
4.       (א)  בעליו של בנין המושכר כולו או חלקו בשכירות מוגנת יהיה זכאי לתבוע ניכוי סכום ששילם כהשתתפות בבניית המדרכה או הכביש שליד הבנין או הניקוז הקשור לאותו בנין; שיעור הניכוי לכל שנת מס יהיה סכום השווה לסכום ששולם כשהוא מחולק במספר השנים שנותרו עד לגמר הפחתת הנכס על פי שיעורי הפחת שנקבעו לו לפי הפקודה אך לא יותר מ-6.5% מהסכום ששולם.
           (ב)  היה חלק מבנין מושכר בשכירות שאינה מוגנת או שלא היה מושכר כלל בשנה שבה שולמו סכומים כאמור בסעיף קטן (א) יובא בחשבון חלק מהסכומים כיחס השטח המושכר בשכירות מוגנת לעומת שטחו הכולל של הבנין. תחולה 5. תחולתם של כללים אלה משנת המס 1975 ואילך.

כללי מס הכנסה (ניכוי דמי חכירה), תשל"ח-1977
הגדרות
1.       בכללים אלה – כללים (מס' 2) תש"ס-2000
           "חוכר" – אדם שבחכירתו מקרקעין המשמשים לייצור הכנסתו, שחכר אותם לתקופה של פחות מ-49 שנים, ואם היא חכירה שבמועד החכירה רואים אותה כמכירת זכות במקרקעין, כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963, למעט מי שהוא קרוב למחכיר, או מי שהוא והמחכיר בעלי שליטה זה בזה, או שאותו אדם בעל שליטה בשניהם;
           "דמי חכירה" – למעט דמי חכירה בשל חכירת קרקע לתקופה של יותר מ-25 שנים שהחוכר משלם בסכום שנקבע מראש, והם אינם מותרים בניכוי לפי סעיף 17 לפקודה; לענין זה, יראו כתקופת החכירה את התקופה המקסימלית שאליה יכולה החכירה להגיע לפי כל זכות שיש לחוכר, או לקרובו מכוח הסכם, או מכוח זכות בחירה הנתונה לחוכר, או לקרובו בהסכם;
           "מחוברים" – מיתקנים או מבנים שנבנו על השטח החכור, או מטעים שנטעו עליו;
           "השקעה במקרקעין חכורים" – הוצאות שהוציא החוכר לשם בניה או התקנה של המחוברים, או לשם נטיעת מחוברים שישארו בבעלות המחכיר בתום תקופת החכירה;
כללים (מס' 2) תש"ס-2000
           "בעל שליטה" – כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודה;
כללים (מס' 2)  תש"ס-2000
"קרוב" – כהגדרתו בסעיף 76 לפקודה.
ניכוי דמי חכירה
2.       דמי חכירה ששילם חוכר, בין בסכום חד-פעמי ובין בתשלומים, ינוכו מהכנסתו בשיעורים שנתיים שווים במשך תקופת החכירה.
ניכוי השקעה במקרקעין חכורים
3.       השקעה במקרקעין חכורים תנוכה מהכנסתו של החוכר, בשיעורים שנתיים שווים, החל מהשנה שבה נסתיימו הבניה, ההתקנה או הנטיעה ועד לגמר תקופת החכירה.
ניכוי בשל השקעה המוחזרת לחוכר
4.       נקבע בין המחכיר לחוכר כי בתום תקופת החכירה יוחזר לחוכר שווי המחוברים, יהיה הניכוי בשל ההשקעה במקרקעין החכורים, לפי שיעור הפחת הקבוע על פי הפקודה לגבי אותו נכס.
ניכוי בשל השקעה שחלק מוחזר לחוכר
5.       נקבע בין המחכיר לחוכר כי בתום תקופת החכירה יוחזר לחוכר חלק משווי המחוברים, יהיה הניכוי המותר, בשיעור השווה באחוזים ל-100, פחות החלק המוחזר כפול היתרה לאחר הפחת – מחולק בשנות ההחזקה; לענין זה –
           "שנות ההחזקה" – שנות החזקת הנכס מהשנה שבה נסתיימה הבניה, ההתקנה או הנטיעה ועד לגמר החכירה;
           "יתרה לאחר פחת" – 100% פחות שנות ההחזקה, כפול שיעור הפחת לפי תקנות מס הכנסה (פחת), 1941.
קביעת נכס קבוע כללים תש"ס-1999
5א.     לענין חוק התיאומים יראו את ההשקעה במקרקעין החכורים כנכס קבוע, ואת שיעור הניכוי כאמור בכללים אלה, כשיעור פחת שנקבע לנכס קבוע כאמור.
תחולה
6.       תחולתם של כללים אלה משנת המס 1975 ואילך.

תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שינטוע), תשמ"ד-1984
הגדרות
1.       בתקנות אלה –
          "נטיעה" – עץ פרי שפרק הזמן העובר מנטיעתו או מהרכבתו ועד שהוא נותן פרי לראשונה הוא שתי שנים לפחות;
          "שינטוע" – עקירת נטיעות קיימות ונטיעת נטיעות חדשות במקומן, לרבות נטיעה שלא בשטח העקירה גופו, וכן החלפת זן בדרך של הרכבה על נטיעות קיימות, והכל כשהם בבעלות הנישום, ובלבד שהשטח הכולל של הנטיעות שבבעלות הנישום לא הוגדל עקב ביצוע הנטיעה וההרכבה האמורים;
          "תקופת השינטוע" – לגבי כל סוג נטיעה – התקופה שמתחילת ביצוע השינטוע ועד לתום שנת המס שבה הניבו הנטיעות לראשונה פרי, כולן או חלקן;
          "הוצאות שינטוע" – הוצאת הון שהוציא הנישום במישרין בשל שינטוע, בתקופת השינטוע, לרבות שינטוע בשל עקירת הנטיעות הקיימות, הכנת הקרקע לנטיעה, רכישה ונטיעה של שתילים, ייחורים וכנות, רכישת חמרי הרכבה והרכבתם, מים, עיבוד קרקע,
טיפול בנטיעות החדשות והתקנת הדליה, למעט –
(1)   הוצאות בשל רכישה, השבחה, התקנה או הקמה, לפי הענין, של זכויות במקרקעין, זכויות מים, מכונות, כלים וציוד מכני, רשת השקיה, מבנים וסככות;
(2)   סכומי מס ערך מוסף ששולמו בשל הוצאות שינטוע לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975;
          והכל בניכוי סכומים שנתקבלו ממכירת נטיעות שנעקרו או נכרתו במסגרת השינטוע;
          "שטח השינטוע" – השטח שעליו נטעו או הורכבו הנטיעות החדשות, או שטח העקירה,
לפי הקטן שביניהם, הכלול בהצהרה שהגיש הנישום לפי תקנה 7(1)
          "בעלות" – לרבות חכירה לתקופה של יותר מ-25 שנים;
          "תאגיד זכאי" –
(1)   חברה שבמהלך כל שנת המס היו בבעלותה 500 דונם של נטיעות;
(2)   קיבוץ;
(3)   אגודה שיתופית חקלאית.
ניכוי הוצאות שינטוע
2.       (א)  הוצאות שינטוע יותרו בניכוי בשנת מס פלונית בסכום שלא יעלה על הכנסות הנישום מחקלאות באותה שנה ובלבד שהוצאות שינטוע לגבי שינטוע מסויים כפי שהוצהר עליו לפי תקנה 7(1), שהוצאו לפני שנת המס שבה נסתיימה הנטיעה או ההרכבה של כל הנטיעות בשטח השינטוע שהוצהר עליו כאמור, יותרו בניכוי בשנת המס שבה נסתיימה כאמור, והכל בכפוף לאמור בתקנות אלה.
          (ב)  יתרת הוצאות שינטוע שלא הותרה בניכוי על פי תקנת משנה
(א) תועבר לשנים הבאות ותותר לניכוי על פי תקנת המשנה האמורה. תקרת ניכוי למי שאינו תאגיד זכאי או שותפות
3.       על אף האמור בתקנה 2, הוצאות השינטוע שיותרו בניכוי לנישום שאינו תאגיד זכאי או שותפות, לא יעלו על המפורט להלן:
(1)  בשל שטח שינטוע שהוצאות שינטוע הוצאו לגביו לראשונה בשנת המס (להלן – שטח שינטוע חדש) –
(א)   אם סך כל שטח השינטוע החדש אינו עולה על 8 דונם – סך כל הוצאות השינטוע שהוצאו בשל שטח השינטוע החדש;
(ב)   אם סך כל שטח השינטוע החדש עולה על 8 דונם – הוצאות שינטוע בשל חלק משטח השינטוע החדש שאינו עולה על 25% מהשטח הכולל של הנטיעות שהיו בבעלות הנישום במרבית שנת המס או על 25 דונם, לפי הנמוך,
ובלבד שסכום הוצאות השינטוע שיותר בניכוי לפי פסקה זו לא יפחת מהוצאות שינטוע ל-5 דונם;
(2)  בשל שטח שינטוע שהוצאות שינטוע לגביו הוצאו לראשונה לפני שנת המס (להלן – שטח שינטוע ישן) –
(א)   אם סך כל שטח השינטוע הישן אינו עולה על 8 דונם – סך כל הוצאות השינטוע שהוצאו בשל שטח השינטוע הישן;
(ב)   אם סך כל שטח השינטוע הישן עולה על 8 דונם – הוצאות שינטוע בשל חלק משטח השינטוע הישן שאינו עולה על 25% מהשטח הכולל של הנטיעות שהיו בבעלות הנישום במרבית שנת המס או על 25 דונם, לפי הנמוך, ובלבד שסכום הוצאות השינטוע שיותר בניכוי לפי פסקה זו לא יפחת מהוצאות שינטוע ל-5 דונם.
תקרת ניכוי לתאגיד זכאי
4.       על אף האמור בתקנה 2, הוצאות שינטוע שיותרו בניכוי לתאגיד זכאי, לא יעלו על הוצאות השינטוע בשל חלק משטח השינטוע שאינו עולה על 16% מהשטח הכולל של הנטיעות שהיו בבעלות התאגיד הזכאי במרבית שנת המס, או על 400 דונם, לפי הנמוך.
תקרת ניכוי לשותפות
5.       על אף האמור בתקנה 2, הוצאות שינטוע שיותרו בניכוי לשותפות, לא יעלו על הוצאות השינטוע בשל חלק משטח השינטוע שאינו עולה על 20% מהשטח הכולל של הנטיעות שהיו בבעלות השותפות במרבית שנת המס או על 400 דונם, לפי הנמוך, ובלבד שהוצאות השינטוע שיותרו לכל שותף לפי תקנה זו, בתוספת הוצאות השינטוע המותרות לו לפי תקנות 3 או 4 לפי הענין, לא יעלו על הוצאות שינטוע בשל שטח שינטוע כדלקמן:
(1)  לגבי שותף שאינו תאגיד זכאי – 15 דונם של שטח שינטוע בין אם הוא חדש ובין אם הוא ישן;
(2)  לגבי שותף שהוא תאגיד זכאי – 400 דונם.
חישוב פחת ורווח הון
6.       הוצאות שינטוע שהותרו על פי תקנות אלה, לא יוספו למחיר המקורי של הנטיעות לצורך חישוב פחת ורווח הון.
מילוי הצהרה
7.       על אף האמור בתקנות 3 עד 5, לא יותר ניכוי הוצאות שינטוע אלא אם נתקיימו כל אלה:
(1)  הנישום חתם בתחילת ביצוע השינטוע ובסיומו על הצהרה, כמפורט בתוספת א' ו-ב', והגישם לפקיד השומה לא יאוחר מ-90 ימים מתחילת ביצוע השינטוע או מסיומו, לפי הענין;
(2)  פנקסי חשבונותיו של הנישום בתקופת השינטוע היו קבילים;
(3)  הנישום המציא לפקיד השומה אישור מאת משרד החקלאות על ביצוע השינטוע.
תחולה
8.       תחולתן של תקנות אלה לגבי שינטוע שהוחל בו לאחר כ"ז באדר ב' תשמ"ד (31 במרס 1984).

סעיף 20 (ב) 
שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע כללים – (תיקון מס' 60)  תשמ"ד-1984
(1)   בדבר מתן תוספת פחת בשל בנין המושכר כולו או חלקו בשכירות מוגנת, שיעורה ומשך תקופת נתינתה;
(תיקון מס' 60)  תשמ"ד-1984
(2)   בדבר הפחתת היתרה הבלתי מופחתת של מטע שנעקר, כולו או חלקו, אם בעלו נטע מטע אחר לפני או אחרי העקירה, ובדבר דינה של ההפחתה לקביעת המחיר המקורי לענין פחת ולענין ריווח הון של המטע החדש.

סעיף 20א – ניכויים לחקירות מדעיות (תיקון מס' 30)  תשל"ח-1978 (תיקון מס' 48)  תשמ"א-1981 (תיקון מס' 58) תשמ"ד-1983
20א. (א) (1)   בקביעת הכנסתו החייבת של אדם, שהוציא הוצאות, כולל הוצאות הון, למחקר מדעי בתחומי התעשיה, החקלאות, התחבורה או האנרגיה שאושר לענין זה בידי מי שהסמיך השר הממונה על המשרד שבתחום פעולתו נוגע המחקר, יותר לו ניכוין מכלל הכנסתו בשנת המס שבה שולמו ובלבד שנתקיימה אחת מאלה:
(א)   המחקר מבוצע בידי בעל מפעל שהוא בתחום הענפים האמורים או בהזמנתו לשם פיתוחו או קידומו של מפעלו;
(ב)   ההוצאות הן של מבצע המחקר שאיננו בעל מפעל בתחומים האמורים, או שהן מהוות השתתפות במימון מחקר שמבצע אדם אחר תמורת זכות בפרי תוצאותיו של המחקר שהיא סבירה ביחס להשתתפותו בהוצאות המחקר, והכל כאשר המדינה משתתפת במימון המחקר על ידי מענק; "מענק", לענין זה – לרבות הלוואה מסוג שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת ובלבד שהוצאות המהוות השתתפות כאמור יותרו בניכוי כך:
בשנת המס שבה שולמו ההוצאות – חלק יחסי מהן כיחס מספר החדשים שנותרו מהחודש שלאחר החודש שבו שולמו ועד לתום שנת המס, מחולק ב-12, והיתרה – בשנת המס שלאחריה;
ולענין חישוב החלק היחסי כאמור, יראו התחייבות מראש לשלם הוצאות בשנים עשר תשלומים חדשיים שווים כהוצאות ששולמו כולן עם התשלום הראשון;
(תיקון מס' 58) תשמ"ד-1983
(1א) משתתף במימון מחקר שמבצע אדם אחר כאמור בפסקה (1)(ב) רשאי לקזז את המס שנחסך כנגד המס המנוכה במקור מהכנסת עבודה או כנגד מקדמות שהוא חייב בהן על פי סעיף 175 החל מהחודש שלאחר החודש שבו שילם את ההוצאות; נותרה לגבי שנת מס פלונית יתרה לקיזוז, יותר הקיזוז עם הגשת הדו"ח לאותה שנה; לענין זה,
"המס שנחסך" – סכום המס שהנישום הופטר מתשלומו בשל הניכוי על פי פסקה (1), ואולם לענין קיזוז כנגד מקדמות בלבד, יחושב המס שנחסך לפי שיעור מס של 55% – לגבי נישום שהוא יחיד,  ולפי שיעור המס הממוצע לשנת המס הקודמת – לגבי נישום שהוא חבר-בני-אדם;
(תיקון מס' 58) תשמ"ד-1983
(1ב) לענין סעיף 190א, דין קיזוז כנגד הניכוי במקור או המקדמות על פי פסקה (1א) כדין קיזוז סכום שנוכה במקור כאמור בסעיף 177;
(תיקון מס' 58) תשמ"ד-1983
(1ג)  אם מבצע מחקר שאישר מי שהוסמך כאמור בפסקה (1) לאשרו גייס ממשקיעים במחקר ופיתוח סכומים שביחד עם הסכום שהוא עצמו משקיע במחקר האמור עולים על הסכום שהוציא לביצוע אותו מחקר, יראו את הסכום שהוציא, כהכנסה חייבת בידו, ששיעור המס החל עליה הוא 100%, ללא זכות לפטור, לניכוי או לקיזוז כלשהם, ומועד תשלומו, לענין קביעת ריבית והפרשי הצמדה על פי סעיף 159א, הוא היום שבו נוצר הסכום העודף; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע כללים לחישוב הסכום העודף והיום שבו נוצר;
(2)   הוצאות הון למחקרים מדעיים שהוציא אדם לקידום או לפיתוח של מפעלו, שפסקה (1) איננה חלה עליהן, יותר ניכוין בשלושה שיעורים שנתיים שווים החל בשנת המס שבה שולמו;
(3)   סכום מענק כאמור בפסקה (1)(ב) שנתנה המדינה לצורך מימון מחקר מדעי יופחת מסכום ההוצאות שניכוין הותר על פי סעיף קטן זה.
           (ב)  לא יותר לניכוי לפי סעיף קטן (א) כל סכום של הוצאה שהושקעה בנכס שיש עליו ניכוי פחת לפי סעיף 21.

סעיף 20א1 תקרה כוללת לניכוי בשל מחקר ופיתוח
(תיקון מס' 58) תשמ"ד-1983
20א1. (א) הסכום שיותר בניכוי בשל השתתפות במימון מחקר ופיתוח שמבצע אדם אחר, לפי סעיף 20א(א) ולפי כל דין אחר, לא יעלה על 40% מהכנסתו החייבת של הנישום בשנת המס שבה שולמו ההוצאות.
           (ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי סכומי השתתפות של חברת אחזקה תעשייתית בחברה שבשליטתה; לענין זה –
           "חברת אחזקה תעשייתית" – חברה שלפחות 80% מנכסיה במשך כל שנת המס – למעט נכסים שמקורם מכספים שנתקבלו מהנפקה בבורסה בחוץ לארץ עד תום שנה ממועד ההנפקה – מושקע בהון מניות של חברה תעשייתית, או בהלוואות לשלוש שנים לפחות שנתנה לחברה תעשייתית;
           "חברה תעשייתית" – כמשמעותה בחוק עידוד התעשיה (מסים), תשכ"ט-1969;
           "שליטה" – כמשמעותה בסעיף 25.

סעיף 20א2 -ניכוי בשל מחקר ופיתוח – תוספת לבסיס המקדמות (תיקון מס' 58) תשמ"ד-1983
20א2. סכום המס שהנישום הופטר מתשלומו בשל הניכוי עקב השתתפות במימון מחקר ופיתוח שמבצע אדם אחר, לפי סעיף 20א(א) ולפי כל דין אחר, ייווסף לסכום המס המהווה בסיס לקביעת מקדמות על פי סעיף 175.

סעיף 20ב. – ניכוי בשל מזונות לתושב חוץ (תיקון מס' 48)  תשמ"א-1981
20ב.   בקביעת הכנסתו החייבת של יחיד תושב ישראל ששילם מזונות לתושב חוץ על פי פסק דין של רשות שיפוטית מוסמכת בחוץ לארץ שניתן בעת היות המשלם גם הוא תושב חוץ, יותר לו ניכוי של חלק מסכום המזונות ששילם, העולה על סכום שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת ואינו עולה על סכום עליון שנקבע כאמור.