סעיף 125 לפקודה – הכנסה ממכירת פטנט או זכות יוצרים,שנוצרו שלא בתחום העיסוק הרגיל
הסבר
לקלוט את ההכנסה בשדה 314/214/061 בטופס 1301
אדם שאינו סופר במקצועו וכתב ספר, או אדם שאינו ממציא בעיסוקו ומוכר פטנט מדגם או עיצוב או המצאה שהוא יצר, יחויב במס בשיעור מוגבל שלא יעלה על 40% על הכנסתו ממכירת ספרו או מכירת המצאתו.
חקיקה
סעיף 2(9) לפקודת מס הכנסה פטנט וזכות-יוצרים (תיקון מס' 243) תשע"ז-2017
(9) תמורה המתקבלת בעד מכירת פטנט, מדגם או עיצוב על ידי הממציא, או בעד מכירת זכות יוצרים על ידי היוצר, אם הומצאה האמצאה או נוצרה היצירה שלא בתחום עיסוקם הרגיל של הממציא או היוצר;
סעיף 125. לפקודת מס הכנסה שיעור המס על מכירת פטנט וכו' [29ד] (תיקון מס' 16) תשל"א-1971 (תיקון מס' 18) תשל"ג-1973 (תיקון מס' 243) תשע"ז-2017
125. על אף האמור בסעיף 121 (שיעור מס שולי ליחיד) הכנסה שנתקבלה ממכירת פטנט, מדגם או עיצוב על ידי הממציא, או ממכירת זכות יוצרים על ידי היוצר, כשההמצאה או היצירה היו שלא בתחום עיסוקם הרגיל, לא יעלה שיעור המס על 40%.
פס"ד
פס"ד ערעור לבית המשפט המחוזי תל אביב – יפו 49967-12-13 אבי בן דוד נגד פקיד שומה ת"א 3
בשנת 2009 המערער התחיל לפתח מערכת תוכנה המיועדת לביצוע פעולות מסחר בשוק ההון באמצעות אלגוריתם ממוחשב הפועל ללא התערבות אדם. לקראת סופה של אותה שנה הוא מכר זכויות מסויימות במערכת לידי אדם אחר. בהמשך מכר המערער נתח נוסף בזכויות במערכת לאותו אדם ולאחר מכן השניים העבירו את זכויותיהם במערכת לידי חברה חדשה בשליטתם המלאה. ערעור זה עוסק באופן המיסוי של מכירת הזכויות הראשונה. המשיב סבור כי הכנסתו של המערער מעסקה זו חייבת במס הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה או לחלופין לפי סעיף 2(9) לפקודה ("פטנט וזכות יוצרים"). המערער גורס כי המכירה הנדונה הניבה רווח הון הנתון למיסוי לפי חלק ה' לפקודה.
"הואיל והגעתי למסקנה כי הכנסת המערער איננה נופלת לגדר סעיף 2(9), אין צורך לדון בשאלת שיעור המס האמור לחול כאשר המיסוי הוא כן על פי סעיף 2(9). כטענה חלופית, ניסה המערער לטעון כי אף אם יוחלט כי ההכנסה תמוסה לפי סעיף 2(9), יש להחיל את שיעורי המס המופחתים הקבועים בסעיף 91 לפקודה (המצוי בחלק ה'). לפי הטיעון, סעיף 125 אמנם קובע תקרה לשיעור המס החל – "לא יעלה שיעור המס על 40%" – אך אין בכך כדי למנוע את החלתם של השיעורים הנמוכים יותר שבסעיף 91 כאשר אופי ההכנסה הוא הוני (למרות מיסויה לפי סעיף 2(9)). אודה כי טיעונו של המערער בעניין זה היה מאולץ למדי ואינני בטוח שירדתי לסוף דעתו גם לאחר עיון בסיכומיו. אולם היות והדיון בהיבט זה מיותר לאור התוצאה אליה הגעתי, אין מקום להרחיב בעניין – הרי לפי מסקנתי הכנסה מסוג הוני ממילא לא תמוסה לפי סעיף 2(9). אולם גם אם גישה אחרת תאומץ, אזי לנוכח האמור בסעיף 89(ג) לפקודה, אין מקום לתחולת שיעורי המס הקבועים בחלק ה':
" (ג) ריווח ממכירת נכס העשוי להתחייב במס, הן לפי הפרק הראשון לחלק ב' והן לפי חלק זה [חלק ה'] או חלק ה1, יראוהו כחייב במס לפי הפרק הראשון לחלק ב' בלבד…"
דהיינו, משחל סעיף 2(9) על הכנסה פלונית בידי נישום יחיד, יחולו שיעורי המס הקבועים בסעיף 121 לפקודה בכפוף לתקרה המיוחדת הקבועה בסעיף 125.
סיכום
כאמור, הגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין ההכנסה הנדונה איננה נתונה למיסוי לפי סעיף 2(1) לפקודה – היא לא נבעה ממכירת מלאי עסקי, היא לא הופקה במהלך עיסוק במשלח יד, והיא אף לא צמחה מעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי. אופי ההכנסה היה הוני, וזאת בשל העובדה שהיא נבעה ממכירת זכויות בנכס אשר שימש (או עתיד היה לשמש) את המערער בייצור הכנסות.
הגעתי למסקנה הנוספת כי בשל האופי ההוני של ההכנסה כאמור, הנגזר מן העובדה שהקניין הרוחני במקרה זה הספיק לשמש כנכס קבוע, הוראות סעיף 2(9) אינן חלות עליה, כמנומק לעיל. כתוצאה מכך, יחול על ההכנסה חלק ה' לפקודה בעניין מיסוי רווח הון, כטענת המערער.
לפיכך הערעור מתקבל."