מיסוי רווחים לא מחולקים (רפורמה 2025)
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024
תיקון עקיף פקודת מס הכנסה – מס' 277
הודעה משותפת לדוברות משרד האוצר ודוברות רשות המסים
תאריך 26/12/2024
ועדת הכספים של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להטלת מס על רווחים לא מחולקים, במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2025. הצעת החוק כוללת שורה של תיקונים לפקודת מס הכנסה שיאפשרו לרשות המסים להטיל מס נוסף על רווחים של חברות אשר בגינם שולם עד כה מס חברות בלבד (בשיעור של 23% נכון לשנת 2024).
ההצעה היא פרי עבודתה של ועדה בראשות מנכ"ל משרד האוצר, עו"ד שלומי הייזלר, והיא צפויה להגדיל את הכנסות המדינה במיליארדי ₪ מידי שנה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
"הרפורמה הזו היא נכונה כלכלית ומוסרית ותואמת את עקרונות דיני המס המקובלים בישראל. זו רפורמה שעושה צדק ומתקנת עיוות של שנים. לא מדובר במס חדש אלא בסגירת פירצה שגרמה לעיוות לטובת פלח מאד מסוים במאיון העליון שעשה שימוש לרעה בשיטת המיסוי הדו שלבי כדי לשלם פחות מחצי משיעור המס האמיתי. רגע לפני שמכניסים את היד לכיס של מעמד הביניים והשכבות החלשות כדי לממן את המלחמה הצודקת והחיונית שאנו מנהלים בשנה האחרונה, נכון לתקן את העיוות ולגבות מס אמת מכולם.
אני מודה לידידי דובי אמיתי ולנשיאות המגזר העסקי על שיתוף הפעולה וההגעה להסכמות, ליו״ר וועדת הכספים ולחברי הוועדה, ליועמ"שית הכנסת וליועמ"שית וועדת הכספים, למנכ״ל משרד האוצר שלומי הייזלר, למנהל רשות המיסים, לכלכלן הראשי, לסגן הממונה על התקציבים כפיר בטט ולכל אנשי המקצוע במשרד האוצר שעסקו בנושא במקצועיות וביסודיות חודשים רבים. יחד ננצח בעזרת השם גם במערכה הכלכלית".
מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר:
"אני מברך על אישור הצעת החוק למיסוי רווחים לא מחולקים בוועדת הכספים ומודה ליו"ר הוועדה משה גפני ולחברי הוועדה.ההצעה היא תוצר של עבודה מקצועית במשרד האוצר ורשות המסים ושל שיח מעמיק עם המגזר העסקי.
מיסוי רווחים לא מחולקים יכניס מיליארדים לקופת המדינה ומהווה צעד חשוב בעת הנוכחית בה יש צורך בהגדלת הכנסות המדינה ובאותה נשימה מהווה הסדר קבע פיסקאלי ראוי והכרחי לטווח הארוך".
הרקע להצעה הוא שבישראל משטר המס החל על חברות הוא דו שלבי. בשלב ראשון, משולם מס חברות (23% לרוב), ובשלב שני משולם מס דיבידנדים המביא לכך שבשקלול שני השלבים שיעור המס המוטל על הכנסה מחברה דומה לשיעור המס המוטל על הכנסתו של יחיד.
מטרת המיסוי הדו שלבי היא לאפשר לחברות לדחות את השלב השני של תשלום המס למועד עתידי, ובינתיים להשקיע את הכסף בהרחבת הפעילות הכלכלית. הצעת החוק באה להתמודד עם מקרים שבהם המיסוי הדו שלבי מנוצל על ידי חברות על מנת לאגור רווחים לא ממוסים ולבצע באמצעותם השקעות פסיביות (נדל"ן, מניות), באופן שאינו עולה בקנה אחד עם כוונת מנגנון המיסוי הדו-שלבי, אשר מביא גם לאובדן הכנסות למדינה של מיליארדי ₪ בשנה.
החקיקה מתמקדת בשני סוגים של חברות: חברות ארנק פעילות – אשר בהן יש בדרך כלל בעל מניות יחיד ועיקר הרווחים שלהן נובעים מפעילות של אותו בעל מניות; וחברות החזקה – שהן חברות בלא פעילות עסקית משמעותית, אשר מרבית הכנסותיהן פסיביות והן משמשות את בעליהן ככלי לביצוע השקעות בלא תשלום המס המלא.
על בעלי שליטה בחברות ארנק פעילות יוטל מס שולי בגין רווחים לא מחולקים של החברה העולים על 25% מהמחזור. מס זה יוטל על חברות שמחזור העסקים שלהן הוא עד 30 מיליון ₪ בשנה ולא יוטל על חברות תעשייה, בנייה או חברות שממוסות במסגרת חוק עידוד השקעות הון. כמו כן, המס יוטל רק על חברות שהרווחים הלא מחולקים שלהן עולים על 750 אלף ₪.
חברות החזקה יוכלו לבחור מידי שנה בין תשלום מס של 2% על מלאי הרווחים הלא מחולקים המושקעים במניות או בנדל"ן, לבין חלוקה של לפחות 6% (5% בשנת 2025) מכלל הרווחים הצבורים שלהן ותשלום מס דיבידנדים בגינם. המס לא יוטל על חברות החזקה שצברו רווחים לא מחולקים של פחות מ-750 אלף ₪, או כאשר סכום הרווחים הלא מחולקים נמוך מממוצע ההוצאות של החברה בשלוש השנים האחרונות.
לצד זאת, נקבעו הטבות מסוימות לחברות שיבחרו לחלק נכסים לבעלי המניות כבר במחצית הראשונה של שנת 2025, תוך תשלום מס דיבידנדים מלא בגין הרווחים שחולקו. חברות אלו ישלמו מס בגין שווי הנכסים שחולקו רק בעת מכירת הנכסים בפועל על ידי בעל המניות, והן יהיו פטורות מתשלום מס רכישה של 6% בגין נדל"ן.
הבהרה לעניין שטרי הון בהקשר להוראת השעה במסגרת הצעת החוק למיסוי רווחים בלתי מחולקים
תאריך 25/12/2024
בהמשך לדיון בוועדת הכספים מיום 24.12.24 בנושא הצעת החוק בעניין מיסוי רווחים לא מחולקים, ולאחר שהתקבל מידע ברשות המסים לפיו חברות מעטים מבצעות תכנוני מס באמצעות הנפקת שטרי הון לשם הפחתת סכום הרווחים שעליהם יוטל המס, על ידי ניצול הוראת מעבר מיטיבה הקובעת טיפול מיוחד בשטרי הון שהונפקו טרם כניסת החוק לתוקף.
רשות המסים מבהירה כי פעולות כאמור מהוות פעולות מלאכותיות שמטרתן הפחתת מס בלתי נאותה, וכי רשות המסים תבצע בחינה יזומה לצורך איתור מקרים כאמור, ומקרים שיימצאו ייבחנו במישור האזרחי והפלילי.
הכנסות מהון בישראל 2021-2013
תאריך 18/11/2024
רשות המסים חטיבת תכנון וכלכלה
ד"ר עופר רז-דרור
סדרת מחקרי מדיניות נובמבר 2024
תקציר
במסמך זה מפורטות ההכנסות ההוניות של משקי הבית בישראל לשנים 2021-2013, על בסיס הנתונים המינהליים של רשות המסים. עבודה זו מתבססת על תהליכי דיגיטציה המקודמים ברשות המסים ועל עבודת אנליזה שנערכת בחטיבת תכנון וכלכלה ברשות המסים לטובת הנגשת הנתונים לציבור.
אנו מחשבים את היקף ההכנסות ההוניות המדווחות לרשות המסים בכ-89מיליארד₪ בממוצע לשנה בכל התקופה שנבדקה, והן עולות מכ-53מיליארד₪ בשנת 2013, לכ-124 מיליארד₪ בשנת2021 (מחירי 2021) ;קצב גידול ריאלי שנתי מהיר של כ-11%. כך, הגידול הריאלי השנתי הממוצע של ההכנסות ההוניות עומד על 8.5% למשק בית, בעוד הגידול הריאלי השנתי בהכנסות מעבודה של משק הבית עומד על1.1%בלבד בתקופה זו.
מכיוון שעד עתה ההכנסות ההוניות בישראל חושבו על בסיס נתוני סקרים, ומכיוון שההכנסות ההוניות מתרכזות במאיון העליון, קשה לאמוד על בסיס נתוני סקרים את ההכנסות ההוניות. לפיכך, עדכון ההכנסות ההוניות באמצעות הנתונים המינהליים מגדיל את סך ההכנסות ההוניות באופן ניכר. כך בשנת 2021, ההכנסה ההונית הממוצעת למשק בית עלתהמ-1,031₪ לחודש בנתוני הסקריםל-3,631₪ לחודש בנתונים המינהליים.
כתוצאה משילוב הנתונים המינהליים עולה ההכנסה הכספית ברוטו של משק בית בישראל בכ-13%בשנת 2021, הופכת הבית משק הכנסת מסך ההונית ההכנסה ומשקל למשמעותית יותר עם השנים–מכ-10%בשנת 2013 לכ-16%בשנת 2021. לעדכון הנתונים המינהליים גם השפעה על קצב הגידול הריאלי בהכנסה הכספית הממוצעת למשק בית בתקופה זו, מכ-1.2% לשנה על פי נתוני הסקרים לכ-2.0% לאחר שילוב הנתונים המינהליים. בנוסף, עדכון ההכנסה ההונית מגדיל את האי-שוויון הנמדד בישראל בצורה משמעותית.
במסמך מפורטים המקורות השונים של ההכנסות ההוניות–רווחי הון ממכירת נכסים (שבח ממכירת נדל"ן, ורווח הון ממכירת נכסים שאינם נדל"ן) והכנסה הונית פירותית (דיבידנד, השכרת נדל"ן,ריבית מניירות ערך וריבית מפיקדונות). במהלך התקופה נרשמה עלייה הן ברווח ההון ממכירת נכסים והן בהכנסה הפירותית, אך משקל רווח ההון ממכירת נכסים עולה בהדרגה ובשנת 2021 לראשונה הוא מהווה את מרבית ההכנסות ההוניות.
מבין משקי הבית המדווחים על הכנסה הונית נמוכה, רובה הכנסה ההונית נובעת מהשכרת נדל"ן. כאשר ההכנסה ההונית עולה, מקור זה מאבד ממרכזיותו, ועיקר ההכנסה ההונית של בעלי ההכנסות ההוניות הגבוהות מקורו ברווח הון ממכירת נכסים (נדל"ן ושאינו נדל"ן) והכנסות מדיבידנד.
עוד עולה מן הנתונים כי ההכנסות ההוניות מאופיינות באי-שוויון גבוה: לכ-11% בלבד ממשקי הבית נרשמה בשנת 2021 הכנסה הונית כלשהי; גם מבין משקי הבית שדיווחו על הכנסה הונית, ההכנסות ההוניות מתחלקות באופן לא שוויוני–כשני שליש מההכנסות ההוניות מופקות על ידי המאיון העליון, ומדד הג'יני של ההכנסות ההוניות (מבין משקי הבית שדיווחו על הכנסות הוניות חיוביות) עומד על 0.85.
תופעה שלא ניתן להתעלם ממנה במסד נתוני ההכנסות ההוניות היא מבצע חלוקת הדיבידנד בשנת 2017 שהביא לקפיצה של כ-60 מיליארד₪ בהכנסות הדיבידנד של משקי הבית בשנת 2017, לעומת שנת 2016. מניתוח נתוני הכנסות הדיבידנד עולה שכ-10,000 משקי בית נוספים חילקו בשנת 2017 דיבידנד בסך מיליון₪ ומעלה והם מסבירים את מרבית הקפיצה שנרשמה בהכנסות ההוניות בשנה זו.
ה-1% – 2021-2013 – סדרת מחקרי מדיניות
חטיבת תכנון וכלכלה רשות המסים
ד"ר עופר רז-דרור
רו"ח עופר כהן
סדרת מחקרי מדיניות אוגוסט 2024
תקציר
במסמך זה אנו מפרטים על הכנסותיהם של ה-1%, המאיון העליון, בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר בישראל בשנים 2021-2013
רווחים לא מחולקים ולא ממוסים 2021-2013
ד"ר עופר רז-דרור
מאיר ימיני
סדרת מחקרי מדיניות – מאי 2024
תקציר :
בישראל מוחל מיסוי דו-שלבי על רווחי חברות. בשנים 2021-2013 נגבה במצטבר בישראל מס חברות (השלב הראשון) בסך כ-360 מיליארד ש"ח, אך רק כ- 70 מיליארד ₪ מס על דיבידנד (השלב השני). מצב זה נובע מכך שהצטברו בשנים אלה בחברות רווחים לא מחולקים בהיקף מצטבר של כ-700 מיליארד₪, אשר לא חולקו כדיבידנד לידי היחיד. כתוצאה מכך, שיעור המס האפקטיבי ששילמו חברות ובעלי השליטה בהן עמד על כ-30%, רחוק מאוד מהמס השולי על יחידים העומד על קרוב ל-50%. לפיכך, לא ניתן לומר כי מתקיים עקרון השקילות המיסוית בין מיסוי חברות למיסוי יחידים. על כן קיים בישראל יתרון משמעותי לפעילות באמצעות חברה, ונוצר מיסוי חסר בהיקף של מיליארדי ₪ בשנה כתוצאה מכך. בפרט, אנו מזהים כי נאגרים רווחים לא מחולקים בחברות ארנק שבסבירות גבוהה אינם נדרשים להרחבת הפעילות העסקית הייחודית של חברות אלו, וזאת בהיקף של כ-200 מיליארד ₪ במצטבר בכל התקופה, וכ- 30 מיליארד ₪ לשנה בשנים האחרונות. אנו ממליצים על הבאת תיקון חקיקה לצמצום התופעה.